לוחות הברית

בשנת תשמ"א (בשבת פרשת תשא) דיבר הרבי באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.

כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל.

מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין קני המנורה, שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.

התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות

הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא תשמ"א. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.

אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"שיחות לנוער" שיצאו לאור בחיי כ"ק אדמו"ר הריי"צ. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט בשבט תשכ"א, לרב שלום ריבקין:

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (שיחות לנוער באידיש).

כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי המרכז לעניני חינוך בשנת תש"ב, ועליהן עוצב סמל המל"ח שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות - מרובעת.

ביום כ"ה בסיוון תשכ"ב כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר 'רשת אהלי יוסף יצחק', ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': ..אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי חז"ל בכמה מקומות (ומהם בבא-בתרא יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'.

לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב בשבט תשכ"ז כי זהו "מנהג אומות העולם":

בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז"ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה (ב"ב יד, א), ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה".

בשיחת שמחת תורה תשמ"ב הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:

כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב"ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא (זבחים פח, א). מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח"ו.

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא (בבא-בתרא יד, א):

"ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי.

"על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.

כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת כי תשא באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".

מהיכן נובעת הטעות?

בשיחה האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה:

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב לאינו-יהודי, ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה גוי - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה תשמ"ב, בה התבטא הרבי בכאב גדול:

לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא.

הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ:

מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא.

הרבי משיב לטענות

כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל:

הטענה הידועה שלא רוצים להוציא לעז על הראשונים - מאחר שמוסד זה קיים כבר כמה וכמה שנים, וכך ציירו את הלוחות במשך כל הזמן וכו' הנה טענה זו אין לה מקום כלל כאשר מדובר אודות עניין שנוגע לחינוך ילדי ישראל! דהנה, כאשר הילד מקבל תעודה מזמן לזמן, ובה מופיע ציור הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה, מתקבל אצלו ללא כל ספק שכן היתה צורת הלוחות, ואחר כך כאשר ילמד את הגמרא הנ"ל, יווכח שמה שהונח אצלו בפשטות כתוצאה בלימוד במוסד זה, הרי זה היפך פשטות הגמרא! וכתוצאה מזה הרי הוא מאבד את האמון במלמד ומחנך שלו, גם כאשר ילמדו עמו דבר אמיתי מתחילתו ועד סופו.

לשנות את הציור העגול

וכאן הרבי נותן את ההוראה מה וכיצד לעשות מכאן ולהבא, בקובעו כי יש לשנות גם במקומות שכבר ישנו ציור בחצי עיגול:

ולכן בהכרח לתקן עניין זה, ואין לחשוב שזהו דבר של מה בכך, כי אפילו כאשר מדובר אודות דבר קטן נאמר אל תהי בז לקטנות, ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניין הקשור עם הלוחות שהם יסוד כל התורה כולה.

ובפרט שבעניין זה ישנו דבר נוסף: מקור ציור הלוחות כצורת חצי עיגול נלקח מאומות העולם, וציור זה הוא היפך דברי הגמרא, ואם-כן, כאשר מציירים את הלוחות בצורת חצי עיגול - הרי מעדיפים את גרסת אומות העולם על דברי הגמרא!

...מכאן ולהבא יתקנו עניין זה ובפרט שתיקון הדבר אינו כרוך בקושי מיוחד, כי הרי מידי פעם מדפיסים טפסים הנ"ל, וכשם שאפשר לשנות את שמו של נשיא המוסד וכו' (ועד ששוכחים לגמרי את הנשיא הקודם, ורק במקרים יוצאים מן הכלל משאירים לו איזה תואר כבוד!), כמו כן אפשר לשנות את ציור הלוחות, היינו, שבמקום ציור של חצי עיגול, יהיו הלוחות מצויירים בצורת ריבוע.

שינוי הלוחות בכל מקום

לקראת חג השבועות תשמ"ג נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס (גליון)' ובה ציור אדם המוציא ספר-תורה מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות".

מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות.

בגיליון קיץ תשמ"ה, הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'מחנה קיץ'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.

באחד מבתי-הכנסת המכובדים בירושלים היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי:

נתקבל ות"ח ת"ח בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח" [= אורכם ורחבם].

כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות.

בשנת תנש"א הצליח הרב יוסף יצחק גולדמן, שליח הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב בית הכנסת כבר בשנת תשמ"ו, ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) אזכיר על הציון.

בשנת תשמ"ג ביקשו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת חנוכה מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך:

הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש"ס)...

בשנת תשל"ו נפתחה בברוקלין ישיבת "חנוך לנוער". ישיבה זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב יעקב בריסקי כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב בנימין קליין, שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה.

"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'.

מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות.

מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב מיכאל טייטלבוים, מנהל מוסדות 'אהלי תורה' בקראון הייטס, על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הספר הפופולארי ביותר ללימוד אותיות א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל אותיותיו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין ז"ל, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות.

במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן וינפלד שליט"א, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת.

לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פניה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה שהליובאוויטשער רבי אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".

גם ארגון 'יד לאחים' שינה לפני שנתיים את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור חומש מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי מלך המשיח בעניין.

על חטא העיגול

הפרסום החב"די הרשמי הראשון שעורר על דבר לתקן את "חטא העיגול", יצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק סניף נחלת הר חב"ד בהנהלת הרב ליפא קורצווייל, שהוציא חוברת מעניינת בשם "על חטא העיגול".

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש בבני ברק.

ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'

"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב מנחם בן ציון וילהלם ע"ה מירושלים.

מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו.

ואכן, זכה הרב וילהלם להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.

"רב בבאר שבע"

בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא, בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול".

השבועון בית משיח (שי גפן) חושף מתחקיר שערך שכוונת הרבי היתה להגאון הרב אליהו כץ, רבה של באר שבע (שנפטר במוצש"ק ח' חשוון תשס"ה), ואלו דברי תשובתו המעניינים.

בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם."

הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים".

בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת כהן תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה".

הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.