קשת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
שורה 8: שורה 8:
== סיבת הקשת ==
== סיבת הקשת ==


הקשת היא סימן ל[[שבועה]] שנשבע [[הקב"ה]] שלא להביא מבול לעולם, וכמובא בפסוק{{הערת שוליים|נח ט. יג..}} ״את קשתי נתתי בענן והיתה לאות כרית ביני
הקשת היא סימן ל[[שבועה]] שנשבע [[הקב"ה]] שלא להביא מבול לעולם, וכמובא בפסוק{{הערת שוליים|נח ט. יג..}} "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות כרית ביני
ובין הארץ״.  
ובין הארץ".  


יש השואלים{{הערת שוליים|ראה בפרטיות באוה"ת פרשת נח (כרך ג') תרמת. א ואילך.}} הקשת היא תופעה טבעית, היא נוצרת הכאשר קרני השמש משתקפות באופן מסויים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות ״אות ברית״? ומתרצים: תופעה טבעית זו, המצאות קרני השמש והעננים במצב מםויים שבו הקרנים נראות כקשת, ברא הקדוש ברוך הוא לאחר המבול. לפני המבול היה העולם גשמי יותר, וגם העננים (הנוצרים מ״אד יעלה מן הארץ״) היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור
יש השואלים{{הערת שוליים|ראה בפרטיות באוה"ת פרשת נח (כרך ג') תרמת. א ואילך.}} הקשת היא תופעה טבעית, היא נוצרת הכאשר קרני השמש משתקפות באופן מסויים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות "אות ברית"? ומתרצים: תופעה טבעית זו, המצאות קרני השמש והעננים במצב מםויים שבו הקרנים נראות כקשת, ברא הקדוש ברוך הוא לאחר המבול. לפני המבול היה העולם גשמי יותר, וגם העננים (הנוצרים מ"אד יעלה מן הארץ") היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור
השמש, ולכן לא היתה מציאות של קשת. דק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו״עדינים״ יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.{{הערת שוליים|בראשית ב. ו.}}
השמש, ולכן לא היתה מציאות של קשת. דק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו"עדינים" יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.{{הערת שוליים|בראשית ב. ו.}}


[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=98b83675-2d61-4032-913a-ac35c6e230fa&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=194 שערי אמונה].}} מסביר כי בתחילת הבריאה לא היתה שלמות העולם בתכונותיו ומציאותו
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=98b83675-2d61-4032-913a-ac35c6e230fa&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=194 שערי אמונה].}} מסביר כי בתחילת הבריאה לא היתה שלמות העולם בתכונותיו ומציאותו
של העולם עצמו, אלא באופן בריאתו ע״י הקדוש־ברוך־הוא — ״עולם
של העולם עצמו, אלא באופן בריאתו ע"י הקדוש־ברוך־הוא — "עולם
על מילואו נברא״ {{הערת שוליים|ראה ב״ר פי״ב, ו. פי״ד, ז.}} בריאת העולם היתה באופן של ״על מילואו״. אך יכולתו של העולם להגיע מעצמו לזיכוך נוצרה רק באמצעות המבול. הקדוש־ברוך־הוא טבע תכונה חדשה בעולם, שיהא ביכולתו להזדכך ולהתעלות בעצמו.
על מילואו נברא" {{הערת שוליים|ראה ב"ר פי"ב, ו. פי"ד, ז.}} בריאת העולם היתה באופן של "על מילואו". אך יכולתו של העולם להגיע מעצמו לזיכוך נוצרה רק באמצעות המבול. הקדוש־ברוך־הוא טבע תכונה חדשה בעולם, שיהא ביכולתו להזדכך ולהתעלות בעצמו.


זוהי הסיבה לכך שדוקא אז נתהוותה (הטבע של) מציאות הקשת: אמנם, הקשת נוצרת מקרני [[השמש]] ומן העננים ביחד, אך היווצרותה תלויה בעיקר בעננים — ולא בקרני השמש בבחינת ״שמש הויה״ שכשלעצמן הן פשוטות בצבען — שהרי צבעי הקשת נוצרים דוקא באמצעות העננים המתהווים מן האדים שעולים מן הארץ, והאדים העולים מן הארץ מזוככים עד כדי השתקפות אור השמש באמצעותם.
זוהי הסיבה לכך שדוקא אז נתהוותה (הטבע של) מציאות הקשת: אמנם, הקשת נוצרת מקרני [[השמש]] ומן העננים ביחד, אך היווצרותה תלויה בעיקר בעננים — ולא בקרני השמש בבחינת "שמש הויה" שכשלעצמן הן פשוטות בצבען — שהרי צבעי הקשת נוצרים דוקא באמצעות העננים המתהווים מן האדים שעולים מן הארץ, והאדים העולים מן הארץ מזוככים עד כדי השתקפות אור השמש באמצעותם.


מכיון שהיכולת לזיכוך הארץ מעצמה נתחדשה לאחר המבול, לכן היה דוקא אז הענין של ״את קשתי נתתי בענן״: הקדוש־ברוך־הוא טבע בענן (הנוצר מן הארץ) את ענין הקשת, כלומר, שה״אד יעלה מן הארץ״ יהיה זך ויראה דרכו אור השמש.
מכיון שהיכולת לזיכוך הארץ מעצמה נתחדשה לאחר המבול, לכן היה דוקא אז הענין של "את קשתי נתתי בענן": הקדוש־ברוך־הוא טבע בענן (הנוצר מן הארץ) את ענין הקשת, כלומר, שה"אד יעלה מן הארץ" יהיה זך ויראה דרכו אור השמש.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאת העולם]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]

גרסה מ־03:24, 13 במרץ 2014

קשת בענן

קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה.

מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי הניאגרה למשל ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.

טיפות המים עשויות להיות טיפות גשם או טיפות מים אחרות שמתפזרות באוויר ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.

סיבת הקשת

הקשת היא סימן לשבועה שנשבע הקב"ה שלא להביא מבול לעולם, וכמובא בפסוק[1] "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות כרית ביני ובין הארץ".

יש השואלים[2] הקשת היא תופעה טבעית, היא נוצרת הכאשר קרני השמש משתקפות באופן מסויים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות "אות ברית"? ומתרצים: תופעה טבעית זו, המצאות קרני השמש והעננים במצב מםויים שבו הקרנים נראות כקשת, ברא הקדוש ברוך הוא לאחר המבול. לפני המבול היה העולם גשמי יותר, וגם העננים (הנוצרים מ"אד יעלה מן הארץ") היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור השמש, ולכן לא היתה מציאות של קשת. דק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו"עדינים" יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.[3]

הרבי[4] מסביר כי בתחילת הבריאה לא היתה שלמות העולם בתכונותיו ומציאותו של העולם עצמו, אלא באופן בריאתו ע"י הקדוש־ברוך־הוא — "עולם על מילואו נברא" [5] בריאת העולם היתה באופן של "על מילואו". אך יכולתו של העולם להגיע מעצמו לזיכוך נוצרה רק באמצעות המבול. הקדוש־ברוך־הוא טבע תכונה חדשה בעולם, שיהא ביכולתו להזדכך ולהתעלות בעצמו.

זוהי הסיבה לכך שדוקא אז נתהוותה (הטבע של) מציאות הקשת: אמנם, הקשת נוצרת מקרני השמש ומן העננים ביחד, אך היווצרותה תלויה בעיקר בעננים — ולא בקרני השמש בבחינת "שמש הויה" שכשלעצמן הן פשוטות בצבען — שהרי צבעי הקשת נוצרים דוקא באמצעות העננים המתהווים מן האדים שעולים מן הארץ, והאדים העולים מן הארץ מזוככים עד כדי השתקפות אור השמש באמצעותם.

מכיון שהיכולת לזיכוך הארץ מעצמה נתחדשה לאחר המבול, לכן היה דוקא אז הענין של "את קשתי נתתי בענן": הקדוש־ברוך־הוא טבע בענן (הנוצר מן הארץ) את ענין הקשת, כלומר, שה"אד יעלה מן הארץ" יהיה זך ויראה דרכו אור השמש.

הערות שוליים

  1. נח ט. יג..
  2. ראה בפרטיות באוה"ת פרשת נח (כרך ג') תרמת. א ואילך.
  3. בראשית ב. ו.
  4. שערי אמונה.
  5. ראה ב"ר פי"ב, ו. פי"ד, ז.