הסתלק ביום י"א [[שבט]] [[תשמ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר [[מונטריאול]] שב[[קנדה]].
הסתלק ביום י"א [[שבט]] [[תשמ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר [[מונטריאול]] שב[[קנדה]].
המאבק בתנועת חב"ד
==משפחתו==
הרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
*הרב [[יוסף יצחק צייטלין]] - שליח [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ב[[טורונטו]].
*[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א בעיה"ק צפת ת"ו.
*הרב [[אברהם בן שמעון]] משפיע אנ"ש ב[[מונטריאול]].
*הרב [[יצחק יארמוש]].
*הרב יוסף יצחק משולובין.
בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|צייטלין יהושע העשיל]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|צייטלין יהושע העשיל]]
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
את שנות ילדותו עשה יחד עם אחיו הבכור יהודה לייב - סמוך לאביו בעת ששימש כמשפיע ושו"ב בהומיל, בקולוניות קאמינא, טאראפיץ, מאזייסק בתחילת שנת תר"צ נשלח בן שבע שנים ללמוד תורה הרחק מהוריו.
בשנת תשי"א הגיע ר' העשיל מפריז להתיישב במונטריאול על פי הוראתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א;
הרה"ח המקובל ר' מנחם זאב גרינגלאס יחד עם האדמו"ר מטאש, סייעו לו רבות להיכנס לקנדה ואחמ"כ לקבל אזרחות. במשך השנה הראשונה התארח עם רעיתו אצל הרב גרינגלאס.
במשך שלושים ושבע שנים השפיע ר' העשיל על הקהילה במונטריאול שהלכה וגדלה, הקים קבוצות שיעורים בכל רחוב 'בלוק שיעור', שימש כמשפיע בישיבה, והרבה התוועדויות בביתו.
ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תשל"ז לבצע בחירות למשפיע הוא נבחר במספר הקולות הגבוה ביותר.
שימש כשוחט ומוהל לקהילה, ר' העשיל היה קם מוקדם ועוזב את ביתו למשחיטה ע"כ היה קשה לו להתפלל במנין, על כך קיבל הנחיות מהרבי ביחידות לגבי עבודת התפילה א. מכיוון שאתה רגיל להתפלל לא עם המניין, עליך להשתדל להקפיד בעניית אמן-יהא-שמיה-רבא. ב. ביום-טוב, נכון יותר להשתדל [להתפלל] עם המניין. יכול אתה להתחיל לפני המניין כך שתוכל להמשיך עם המניין; כי אצל חסידים אומרים שיש לומר את 'הלל' במניין. ג. מסתמא לפני התפילה אתה לומד מאמר או קונטרס. [שכן] עם מה יוכל יהודי להתפלל? ד. ביום חופשי [=שבו פנויים מעבודה] בוודאי דבר נכון להאריך בתפילה.
ע"כ ר' העשיל הקפיד מאד על תפילה במנין עד כדי מסידות נפש.
