נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←מקים הנצרות: עריכה.) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקים הנצרות == | == מקים הנצרות == | ||
הדת מבוססת על ישו הנוצרי המכונה גם 'אותו האיש'. | הדת הוקמה לאחר חורבן בית שני על ידי שאול התרשיש (פולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (פטרוס). מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי המכונה גם 'אותו האיש'. שהיה תלמידו של רבי [[יהושע בן פרחיה]] והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון ולאחר המעשה בפונדק החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות {{הערת שוליים|תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'}}. הוא דחה אותו מלקבלו חזרה אליו כמה פעמים. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע [[קריאת שמע]], ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי יהושע דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה. | ||
הוא הסית והדיח אחריו הרבה יהודים, ועל פי דיני מסית ומדיח נגמר דינו למיתה. | הוא הסית והדיח אחריו הרבה יהודים, ועל פי דיני מסית ומדיח נגמר דינו למיתה. כאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: "כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה". | ||
הדעות חלוקות בשאלה מי הרגו בפועל, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו, וכמופיע | הדעות חלוקות בשאלה מי הרגו בפועל, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו, וכמופיע בחסרונות הש"ס ב[[מסכת סנהדרין]] "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל", אך יש המקשים על כך שמקובל כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, ורוצים לתרץ כי מדובר באדם אחר. דעה אחרת, הרווחת בין היסטוריונים, סבורה כי נהרג בידי הרומאים. | ||
בגמרא [[גיטין]] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. | בגמרא [[גיטין]] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. | ||
גרסה מ־04:09, 20 באפריל 2012
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים!. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נצרות הינה דת שאינה מאמינה באחדות השם.
מקים הנצרות
הדת הוקמה לאחר חורבן בית שני על ידי שאול התרשיש (פולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (פטרוס). מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי המכונה גם 'אותו האיש'. שהיה תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון ולאחר המעשה בפונדק החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות [1]. הוא דחה אותו מלקבלו חזרה אליו כמה פעמים. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי יהושע דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה.
הוא הסית והדיח אחריו הרבה יהודים, ועל פי דיני מסית ומדיח נגמר דינו למיתה. כאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: "כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".
הדעות חלוקות בשאלה מי הרגו בפועל, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו, וכמופיע בחסרונות הש"ס במסכת סנהדרין "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל", אך יש המקשים על כך שמקובל כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, ורוצים לתרץ כי מדובר באדם אחר. דעה אחרת, הרווחת בין היסטוריונים, סבורה כי נהרג בידי הרומאים.
בגמרא גיטין מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
הרבי[2] הסביר כי בעקבות מעשה זו שיהושע דחה את ישו בשתי ידים וראה את התוצאות, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. יש המקשים על כך מהגמרא סנהדרין שם[3] שם מובא כי אין ללמד עליו זכות מכיון שהיה מסית ומדיח וכתוב "לא תחמול עליו". הרבי תירץ כי דין זה של לא ללמד זכות מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור למד עליו זכות כדי להצילו מעונשו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה[4]
דוגמא דומה הלכך נמצאת בפרק התניא פרק ל' שאדמו"ר הזקן אומר כי יש ללמד זכות על יושבי קרנות ועל חטאיהם הרעים, שברור שאין לימוד זכות זה מועיל בבית דין של מטה.
התייחסויות לנצרות
הקמת דת כפרנית זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה[5].
בדברי הרבי
כאשר הרבי הציע את רעיון לעשות רגע של שתיקה בכל בתי הספר הגוים בארה"ב, היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על הקב"ה, גם על יסודות דתם הכפרנית, ונמצא שיש כאן הכשלה מצידנו. הרבי השיב מספר תשובות על כך,ובין השאר השיב שאין הגוים מצווים על היחוד, ולכן אין זה נקרא שאנו מכשילים אותם, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא במסכת עבודה זרה שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם כו' מבלי "להבדיל"[6].
קישורים חיצוניים
- נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח