המגיד ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]] | [[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]] | ||
'''רבי דובער ממזריטש''' (מכונה '''המגיד ממזריטש''') היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. תאריך לידתו לא ידוע לנו ונפטר ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] ומנוחתו כבוד בעיירה | '''רבי דובער ממזריטש''' (מכונה '''המגיד ממזריטש''') היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. תאריך לידתו לא ידוע לנו ונפטר ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי דובער נולד לר' אברהם וחווה. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס | רבי דובער נולד לר' אברהם וחווה. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | ||
רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד במזריטש ומקביל החל ללמוד | רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד במזריטש ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה. | ||
==אצל הבעל שם טוב== | ==אצל הבעל שם טוב== | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
לפני הסתלקותו ביום שלישי בשנת [[תקל"ג]] תפס בידיו של ר' שניאור זלמן ואמר: [[י"ט כסלו]] הוא ההילולה של שנינו. | לפני הסתלקותו ביום שלישי בשנת [[תקל"ג]] תפס בידיו של ר' שניאור זלמן ואמר: [[י"ט כסלו]] הוא ההילולה של שנינו. | ||
ביום [[י"ט כסלו תקל"ג]] הסתלק המגיד ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי. | |||
החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד ל[[מקוה]] טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים. | החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד ל[[מקוה]] טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים. | ||
גרסה מ־00:02, 3 באוקטובר 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי דובער ממזריטש (מכונה המגיד ממזריטש) היה תלמידו וממשיך דרכו של הבעל שם טוב. תאריך לידתו לא ידוע לנו ונפטר בי"ט כסלו תקל"ג ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.
ביוגרפיה
רבי דובער נולד לר' אברהם וחווה. אביו היה מיוחס עד לר' יוחנן הסנדלר. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל פני יהושע).
רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד במזריטש ומקביל החל ללמוד את תורת הקבלה. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.
אצל הבעל שם טוב
הבעל שם טוב הגיע אל ה"פני יהושע" וביקשו להודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אצלו. בעצת מורו החליט להגיע למז'יבוז', עיירתו של הבעש"ט ונעשה תלמידו המובהק. בבקשו מהבעש"ט להתברך בזרעא חי' וקיימא, הבטיח לו הבעש"ט כי ייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת תק"א נולד בנם ר' אברהם המלאך.
נשיא החסידות
לאחר פטירת הבעש"ט, נבחר לממלא מקומו. במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות, ז' סיון תקכ"א עמד רבי צבי, בנו של הבעש"ט שנבחר לנשיא ומנהיג תנועת החסידות לאחר הסתלקות אביו ואמר כי אביו הודיעו למסור לר' דובער את הנשיאות. תוך כדי דיבור ברך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, מסר לו את בגדו העליון השייך לבעש"ט.
המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם" (נדפס ב"תורה אור" פרשת יתרו).
בשונה ממורו הבעש"ט שהרבה בנסיעות, המגיד התיישב במזריטש ושלח מתלמידיו להפיץ את החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה.
בשנת תקכ"ה ייסד שלושה מרכזי חסידות גדולים בליובאוויטש (בראשות רבי יששכר בער מליובאוויטש), בקארלין (בראשות רבי אהרן מקארלין ורבי שלמה מקארלין) ובהורודוק (בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק). מבית מדרשו יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.
המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים אדמו"ר הזקן, והושיבו ללמוד עם בנו ר' אברהם המלאך, היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ביחידות את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את השולחן ערוך.
רק שניים מתלמידיו, ר' שניאור זלמן והרב מוולפע קבלו את תורתו בשלמות. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "ג' תנועות".
בשנת תק"ל דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.
בשנת תקל"ב פרצה במעזריטש מגפה. ר' זוסיא תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו להאניפאלי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.
הסתלקותו
ביום ראשון י"ז בכסלו אמר המגיד לתלמידו האדמו"ר הזקן כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי.
לפני הסתלקותו ביום שלישי בשנת תקל"ג תפס בידיו של ר' שניאור זלמן ואמר: י"ט כסלו הוא ההילולה של שנינו.
ביום י"ט כסלו תקל"ג הסתלק המגיד ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.
החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד למקוה טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים.
בבית החיים שבעיירה אניפאלי הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך במלחמת העולם השניה בית החיים והאוהל נחרבו. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.
תמונתו
כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת תש"ה טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי שמואל מסלנט.
ספריו
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:
משפחתו
- אביו: רבי אברהם.
- אמו: הרבנית חוה.
- אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
- בנו: רבי אברהם המלאך.
- חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.
- מתלמידיו: אדמו"ר הזקן, ר' לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, האחים - ר' זוסיא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק, רבי אהרן מקרלין, האחים – ר' שמואל שמלקא מניקלשבורג ור' פנחס הורביץ בעל ההפלאה, ועוד.
ראו גם
קישורים חיצונים
- ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' - בהיברו בוקס.
- ספרו 'אור תורה' - בהיברו בוקס.
| הקודם: הבעל שם טוב |
{{{רשימה}}} | הבא: אדמו"ר הזקן |