יחזקאל פייגין: הבדלים בין גרסאות בדף
(לקריאה נוספת) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', ט"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]], [[ורשא]]]] | [[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', ט"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]], [[ורשא]]]] | ||
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==ביוגרפיה== | |||
נולד בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]]. | נולד בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]]. | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]]. | בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה | בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. | ||
בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==מחוץ לרוסיה== | |||
עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. | |||
בשנת [[תר"צ]]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם. | |||
בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, וב[[תרצ"ה]] - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]]. | |||
בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | ||
בימי [[השואה]], | ==השואה== | ||
בימי [[השואה]], עבר מאטווצק ל[[ורשה]], שם התגורר בבית הסופר [[הלל צייטלין]]; בה' [[טבת]] [[ת"ש]] הגיע לריגה, וכאשר ריגה נכבשה על ידי הנאצים, עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. | |||
בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. | בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. | ||
| שורה 25: | שורה 38: | ||
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | ||
==משפחתו== | |||
*בתו מאשא הי"ד | |||
בתו רחל הי"ד | |||
בתו חנה הי"ד | |||
בתו עלקא הי"ד | |||
בנו שמואל ליב הי"ד | |||
כולם נהרגו על ידי הנאצים בריגה | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
[http://chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות] ב[[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע. | [http://chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות] ב[[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע. | ||
גרסה מ־09:23, 20 באוגוסט 2010
החסיד הרב יחזקאל פייגין הי"ד (המכונה חאצ'ע) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ה לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח ע"י אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לייסד את ישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה.
התחתן עם מרת סאשא לבית צייטלין.
מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו,
כיהן כחוזר ראשי של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות היהדות בברית המועצות.
בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה.
בשנת תרפ"ז החל לכהן כמזכיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
מחוץ לרוסיה
עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה בתרפ"ח התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כמשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא.
בשנת תר"צ] נסע לארצות הברית יחד עם חיים ליברמן על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.
בשנת תרצ"ג עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, ובתרצ"ה - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ישיבות תומכי תמימים בפולין.
בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בהתמים (ורשה).
השואה
בימי השואה, עבר מאטווצק לורשה, שם התגורר בבית הסופר הלל צייטלין; בה' טבת ת"ש הגיע לריגה, וכאשר ריגה נכבשה על ידי הנאצים, עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה.
בי' כסלו תש"ב נרצח על קידוש ה' בריגא, יחד עם החסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק מתמיד, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד.
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד.
משפחתו
- בתו מאשא הי"ד
בתו רחל הי"ד בתו חנה הי"ד בתו עלקא הי"ד בנו שמואל ליב הי"ד כולם נהרגו על ידי הנאצים בריגה
לקריאה נוספת
קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות בתשורה מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.