לדלג לתוכן

אליהו חיים מייזל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
משולח (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
שורה 22: שורה 22:
== קשריו עם חב"ד ==
== קשריו עם חב"ד ==
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].
באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא היהידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר ב[[ספר התניא|תניא]] ב[[אגרת התשובה]] - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידיו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל<ref>[[ספר הצאצאים]] עמוד 162.</ref>.
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref>שם, עמוד 182.</ref>.


כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.


הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' זאב מבריסק, ור' [[אהרן תומרקין]].
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' זאב מבריסק, ר' זלמן שניאורסאן מהאמיל, ור' [[אהרן תומרקין]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==

גרסה מ־19:31, 26 במרץ 2026

הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון תקפ"א - י"ד באייר תרפ"א) היה רב בעיר לודז'.

תולדות חיים

נולד בט' סיוון תקפ"א בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך וילנה), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב אליעזר גרייבר.

בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב יצחק אלחנן ספקטור.

במשך תקופה למד בישיבת איישישוק[1].

בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מפינסק, ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו סמיכה.

לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא בזיווג שני את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.

בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.

בשנת תרכ"א נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת תרכ"ד עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת תרכ"ז נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת תרל"ג בעיר לודז' עד יום מותו.

התנגד מאד חזק לתנועה הציונית.

נפטר בי"ד אייר תער"ב בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.

קשריו עם חב"ד

ר' אליהו חיים היה אחיין ר' זלמן רייזס ור' איסר קיסעס, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.

באחד מהביקורים של ר' יהודה לייב סלונים בליובאוויטש הזדמן לו להיות בפולין וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים בלאדז, (הוא היהידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר בתניא באגרת התשובה - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידיו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל[2].

אדמו"ר הרש"ב בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור[3].

כשר' לוי יצחק (אביו של הרבי) למד לקבל סמיכה לרבנות החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל[4].

הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' לוי יצחק, ר' זאב מבריסק, ר' זלמן שניאורסאן מהאמיל, ור' אהרן תומרקין.

משפחתו

  • בנו, ר' נתן מייזל.
  • חתנו, ר' גבריאל סגל.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ חבל יוסף עמוד 4.
  2. ^ ספר הצאצאים עמוד 162.
  3. ^ שם, עמוד 182.
  4. ^ שיחת כ' מנחם אב תשי"א (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב (שם חל"ד עמוד 214).