![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חוה אמנו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישורים לדפי פירושונים |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|חוה}}'''חַוָּה אִימֵּנוּ''' היא ה[[אישה]] וה[[אמא|אם]] הראשונה לפי הכתוב בספר [[בראשית]] "כי היא הייתה אם כל חי" כלומר היא המביאה חיים לעולם. מסופר עליה כי נבראה ב[[צלם | {{מפנה|חוה}}'''חַוָּה אִימֵּנוּ''' היא ה[[אישה]] וה[[אמא|אם]] הראשונה לפי הכתוב בספר [[בראשית]] "כי היא הייתה אם כל חי" כלומר היא המביאה חיים לעולם. מסופר עליה כי נבראה ב[[צלם אלוקים]].{{הערה|שם=א, כז|1={{תנ"ך|בראשית|א|כז}}}} חוה היא אשת [[אדם הראשון]] ואמם של [[קין]], [[הבל]] ו[[שת]], ובנים ובנות אשר שמם לא ידוע.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ה|ד}}}} שמה מופיע לראשונה ב{{תנ"ך|בראשית|ג|כ}}. השם חַוָּה מופיע פעמיים במקרא. חוה היא האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שניתן לה [[מדרש שם|הסבר לשם]]. | ||
==במשנת רבותינו נשיאנו== | ==במשנת רבותינו נשיאנו== | ||
הרבי ב'ליקוטי שיחות' חלק ג כותב כלל; "ככל שדבר נוגע יותר כך מתגדל התנגדות היצר הרע. אילו | הרבי ב'ליקוטי שיחות' חלק ג כותב כלל; "ככל שדבר נוגע יותר כך מתגדל התנגדות היצר הרע. אילו נצטוותה חוה לא היתה חוטאת, ולכן במתן תורה נאמר קודם "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים". | ||
לכאורה הוא פלא ביותר שאדם הראשון - יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא - חטא בחטא עץ הדעת ולא היה יכול לשלוט ביצרו לכמה שעות. אך הענין, שככל שהדבר נוגע ביותר כך מתגבר היצר הרע בענין זה. ולפעמים ענין של מנהג נוגע יותר - על דרך "אבוך במאי הוי זהיר טפי" - ועל ענין זה ישנו התנגדות גדולה מהיצר הרע. | לכאורה הוא פלא ביותר שאדם הראשון - יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא - חטא בחטא עץ הדעת ולא היה יכול לשלוט ביצרו לכמה שעות. אך הענין, שככל שהדבר נוגע ביותר כך מתגבר היצר הרע בענין זה. ולפעמים ענין של מנהג נוגע יותר - על דרך "אבוך במאי הוי זהיר טפי" - ועל ענין זה ישנו התנגדות גדולה מהיצר הרע. | ||
גרסה מ־15:58, 10 במרץ 2026
חַוָּה אִימֵּנוּ היא האישה והאם הראשונה לפי הכתוב בספר בראשית "כי היא הייתה אם כל חי" כלומר היא המביאה חיים לעולם. מסופר עליה כי נבראה בצלם אלוקים.[1] חוה היא אשת אדם הראשון ואמם של קין, הבל ושת, ובנים ובנות אשר שמם לא ידוע.[2] שמה מופיע לראשונה בספר בראשית, פרק ג', פסוק כ'. השם חַוָּה מופיע פעמיים במקרא. חוה היא האישה היחידה בתנ"ך שניתן לה הסבר לשם.
במשנת רבותינו נשיאנו
הרבי ב'ליקוטי שיחות' חלק ג כותב כלל; "ככל שדבר נוגע יותר כך מתגדל התנגדות היצר הרע. אילו נצטוותה חוה לא היתה חוטאת, ולכן במתן תורה נאמר קודם "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים".
לכאורה הוא פלא ביותר שאדם הראשון - יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא - חטא בחטא עץ הדעת ולא היה יכול לשלוט ביצרו לכמה שעות. אך הענין, שככל שהדבר נוגע ביותר כך מתגבר היצר הרע בענין זה. ולפעמים ענין של מנהג נוגע יותר - על דרך "אבוך במאי הוי זהיר טפי" - ועל ענין זה ישנו התנגדות גדולה מהיצר הרע.
והנה, חוה לא נצטוותה מהקב"ה באופן ישיר, ויש לומר שאילו נצטוותה לא היתה חוטאת, ואדם הראשון היה ניצול מהחטא. וזהו שבנוגע למתן תורה אמר השם למשה "כה תאמר לבית יעקב" – לנשים - ורק אחר כך "ותגד לבני ישראל", כי דוקא על ידי "בית יעקב" ישנו הקיום גם אצל בני ישראל.
וההוראה: האשה היא עקרת הבית ולכן צריך להשתדל בדרכי נועם ודרכי שלום שיהיה לה חיות ו"קאך" בתורה ומצוות.