לדלג לתוכן

נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שער היחוד: ביאור מורחב על מהותו של הספר שער היחוד
שער היחוד: תיקוני לשון
שורה 9: שורה 9:
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.


ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה פנימית באחדות ה'.
ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.


==== א. מהעיון אל התבונה ====
==== א. מהעיון אל התבונה ====

גרסה מ־21:53, 12 בפברואר 2026

שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר

שער האמונה

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].

שער היחוד

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

א. מהעיון אל התבונה

ההתבוננות מתחילה בבחינת "עיון" – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה"תבונה" משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית ליישום הרגשי בתפילה.

ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)

בניגוד להתבוננות כללית שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ההתבוננות הפרטית מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע להתאמתות הכלל בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.

ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)

רבינו מדריך את האדם לעשות "קיצור" מהשתלשלות האור מהמקור הראשון ועד לעולם העשייה הגשמי. יסוד זה מבוסס על מושג "ההתלבשות" והשתלשלות הכתרים – מהרצון והתענוג שבעצמות, דרך הרצון הקדום בא"ק ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעשייה, המלמד ש"אני ה' לא שניתי" ושכל פרט מחובר למקורו העצמי.

ד. הכנות ואימות ההתבוננות

כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ("יחיד", "אחד", "קדמון")- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.


ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה

הספר מפרט את ההשתלשלות כולה: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א"ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או"א (חכמה ובינה), וזו"ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – "מלכות דמלכות דעשייה" – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים.

כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו "עשר חפירות", המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.

הוצאות הספר

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשפ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר

בהיום יום[2] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[3].

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים