אברהם חיים נאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]
נולד בי"ג אייר תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא, כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם [[פתח דברי]].
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת]] בחברון ובישיבות בירושלים והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.
בשנת תרע"א כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]].
הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.
הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.



גרסה מ־21:35, 21 ביוני 2007

הרב אברהם חיים נאה

נולד בי"ג אייר תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו הרבנית מוסא, כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם פתח דברי.

בבחרותו למד בישיבת תורת אמת בחברון ובישיבות בירושלים והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

בשנת תרע"א כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב. הרב אברהם חיים נאה היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'יחידות' לאדמו"ר הרש"ב, עם אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, ועם הרבי מלך המשיח היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.

הרב נאה, החליט על דעת עצמו להקים מחדש את ישיבת "תורת אמת" בירושלים.

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא. על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

הרב נאה, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את לוח כולל חב"ד, כיהן כרב באוזבקיסטן, מצרים וארץ הקודש. נפטר בכ' תמוז תשי"ד.