![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בית כנסת חב"ד המרכזי קריית גת: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־00:03, 25 בנובמבר 2025
| בית כנסת חב"ד המרכזי קריית גת | |
|---|---|
 התוועדות בבית הכנסת | |
| עיר | קריית גת |
| מייסד בית הכנסת | הרב זלמן טוביה אבלסקי |
| תאריך יסוד | סביבות תש"כ |
| מנהל בית הכנסת | הרב גרשון דובער לוין |
| גבאי גשמי | הרב משולם גדסי והרב אברהם כהן |
| רב בית הכנסת | הרב יעקב סינגאווי |
| משפיע בית הכנסת | הרב פנחס ברוך סטזגובסקי |
| בעל קורא בבית הכנסת | הרב יואל משה זקהיים |
| מספר מתפללים | כ-100 |
| מוסדות וארגונים בקריית גת | |
בית כנסת חב"ד המרכזי הינו בית הכנסת המרכזי והראשון של קהילת חב"ד בקריית גת שהוקם במטרה לשרת את קהילת חב"ד בעיר, והיה בשנותיו הראשונות בית הכנסת החב"די היחיד בעיר.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שהשלוחים הראשונים, התבססו בעיר סביב תשכ"ה, נוצר צורך במקום תפילה חסידי חב"די שיהיה נפרד מהישיבה. בית כנסת זה, שכונה בפי אנשי הקהילה "המרכזי", היה בשנים אלו בית הכנסת החב"די היחיד בעיר, ושירת את הקהילה החסידית הצומחת. הדמות המרכזית שהובילה את הקמתו וביסוסו של המקום, שפעל במתחם המוסדות הראשוני, היה הרב זלמן טוביה אבלסקי, אשר ניהל אותו ודאג לצרכי הקהילה.
החל משנת תשל"ג כיהן כרב בית הכנסת הרב שלום דובער וולפא.
לאחר שתיקן הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, התכנסו בכל ערב אנשי הקהילה ללמוד יחד את שלושת פרקי הרמב"ם היומי. לימוד זה התקיים באווירה חמה, כאשר כל אחד קרא מספר הלכות.
בי"ב תמוז תשס"ה הוכנס לבית הכנסת ספר תורה שנתרם על ידי מנהל בית הכנסת הרב גרשון לוין[1]
בשנת תש"ע בעקבות עזיבתו של הרב שלום דובער וולפא, מונה הרב יעקב סינגאווי לרב בית הכנסת.
עד שנת תשפ"ד כיהן כמשפיע בית הכנסת הרב אהרון גולד ואחריו מונה הרב פנחס ברוך סטזגובסקי.
פעילות בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קודם קריאת התורה בשבת, מוסר רב בית הכנסת, הרב יעקב סינגאווי, דרשה. הדרשה משלבת שיחה של הרבי והדרכה מעשית לקראת השבוע הקרוב, תוך פירוט סדר ההנהגה ההלכתית הנדרשת וציון אירועים ומועדים חשובים ומעניינים.
מדי שבת בבוקר, בסיום תפילת מוסף, מתקיימת פעילות לילדים. הפעילות נערכת בניהולו ובארגונו של ר' שלום דובער קיי, ומטרתה לעודד את הילדים לאמירת אמן בקדישים, אמירת שנים עשר הפסוקים וקריאת פרקי תהילים.
לאחר התפילה בשבת מתקיימת התוועדות חסידית מיוחדת יחד עם משפיעי בית הכנסת ובינהם: הרב הוד דוד אריה, הרב אליהו סויסה, הרב פנחס ברוך סטזגובסקי, הרב יעקב סינגאווי, ועוד.
בנוסף מתקיימת במקום תוכנית לימוד משותפת אבות ובנים, המנוהלת על ידי התלמוד תורה בארגון הרב צבי כץ.
מדי מוצאי שבת מוקרנת בבית הכנסת תכנית הוידאו השבועית של מכון לראות את מלכנו.
בית הכנסת מארח את ההתוועדויות המרכזיות של קהילת חב"ד בעיר בתאריכים חסידיים כגון י' שבט[2] י"א ניסן[3].
מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת נמצא ברחוב ירמיהו 3 ומתקיימת בו עזרת נשים גדולה בחלקו האחורי.
בעבר החלק הימני של בית הכנסת שימש כמסדרון כניסה, והחלק האחורי היה סגור בקיר ושימש כחדר המחשבים של בית הספר לבנות. כמו כן, במהלך ימות השבוע, תיפקד אולם התפילה כחדר האוכל של בית הספר.
בסביבות שנת תשע"ח עבר בית הכנסת שיפוץ, שכלל הרחבה משמעותית של אולם התפילה המרכזי, לצורך ביצוע ההרחבה, נהרס חדר המחשבים, ובכך הוגדל שטחו של בית הכנסת. במקביל לעבודות אלו, שודרגה הכניסה לעזרת הנשים.
במהלך שנת תשפ"ד עבר בית הכנסת שלב שיפוץ וחידוש נוסף. במימון העירייה, בוצע ציפוי חיצוני מלא למבנה באמצעות אבן ירושלמית. בנוסף לעבודה זו, נערך גם שיקום וחידוש יסודי של רחבת הכניסה הראשית לבית הכנסת.
