אהרן רוזנפלד – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
האדמו"ר רבי '''אהרן הכהן רוזנפלד''' ([[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. | האדמו"ר רבי '''אהרן הכהן רוזנפלד''' ([[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. | ||
=תולדות חיים= | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]]. | נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]]. | ||
==התמונותו לאדמו"רות== | ===התמונותו לאדמו"רות=== | ||
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[רב (תואר)|הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[רב (תואר)|הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | ||
== חותם על הפסק דין == | ===חותם על הפסק דין=== | ||
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו [[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו. | במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו [[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
"למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]". | "למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]". | ||
== ספריו == | ==ספריו== | ||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}} | {{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||