ממלכת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 43: | שורה 43: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא]]}} | ||
[[לעתיד לבוא]] עתיד הקב"ה להחזיר מגלות אשור את [[עשרת השבטים]] שגלו מממלכת ישראל | [[לעתיד לבוא]] עתיד הקב"ה להחזיר מגלות אשור את [[עשרת השבטים]] שגלו מממלכת ישראל{{הערה|ראה יחזקאל פרק טז, פסוקים נג-נה.}}. שיבתם של בני ממלכת ישראל לשומרון לעתיד לבוא הינה אם כן חלק מייעוד הגאולה של חזרת [[עשרת השבטים]] ב[[קיבוץ גלויות]]. לבד שובם של בני ישראל, עתיד הקב"ה גם לבנות את ערי שומרון שנחרבו. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == |
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
ממלכת ישראל הינה ממלכה שהוקמה מעשרת השבטים לאחר התפלגותם מממלכת יהודה. בירתה של ממלכת ישראל היה בשומרון. ממלכת ישראל נכבשה והוגלתה על ידי שלמנאסר מלך אשור ועשרת השבטים אבדו.
השתלשלות המאורעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר מלכים[1] מתואר כי בסוף ימי מלכות שלמה המלך "הטו נשיו את לבבו" וירבעם בן נבט, שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא אחיה השילוני לירבעם כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון העבודה זרה (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד רחבעם ישאר מלך בירושלים על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם למצרים מפחד שלמה.
לאחר מיתת שלמה ביקשו העם מרחבעם בנו שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל:
"וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט: וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם"
— מלכים א', פרק יב פסוקים טו-יז
לאורך כל ימי קיומה נלחמה ממלכת ישראל בממלכת יהודה.
לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה', עד כי לבסוף קם עליה מלך אשור והגלה את יושביה.
מלכי ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ירבעם בן נבט
- נדב בן ירבעם
- בעשא בן אחיה
- אלה בן בעשא
- זמרי
- עמרי
- אחאב בן עמרי
- אחזיהו בן אחאב
- יורם בן אחאב
- יהוא בן נמשי
- יהואחז בן יהוא
- יואש בן יהואחז
- ירבעם בן יואש
- זכריה בן ירבעם
- שלום בן יבש
- מנחם בן גדי
- פקחיה בן מנחם
- פקח בן רמליהו
- הושע בן אלה
חרבן ממלכת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
שומרון נחרבה בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל, אשר עשה הרע בעיני ה'. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים ממלכות ישראל לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי.
בניינה של שומרון לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא |
לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להחזיר מגלות אשור את עשרת השבטים שגלו מממלכת ישראל[2]. שיבתם של בני ממלכת ישראל לשומרון לעתיד לבוא הינה אם כן חלק מייעוד הגאולה של חזרת עשרת השבטים בקיבוץ גלויות. לבד שובם של בני ישראל, עתיד הקב"ה גם לבנות את ערי שומרון שנחרבו.