אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}
{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}
[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם אוכל [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".
'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם אוכל [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".


בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, האדם מעלה ניצוצות מהלחם, והשכינה שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב ביאר כי דברי התורה הנאמרים בשעת הסעודה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.
בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, האדם מעלה ניצוצות מהלחם, והשכינה שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב ביאר כי דברי התורה הנאמרים בשעת הסעודה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.