סידור: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:08, 17 במאי 2010

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת עיקרי תפילות החגים. במהדורות מסוימות^[1] מויעות גם קריאות התורה לימי שני וחמישי בשבוע.

היסטוריה

הסידור הראשון הידוע הוא של רב נטרונאי גאון, ששלח לקהילת אליסאנו שבספרד. אחריו בא סידורו של רב עמרם גאון סורא שנכתב עבור קהילת ברצלונה שבספרד. עותקים ממנו נשלחו לתפוצות ישראל והוא נעשה הבסיס ליצירתו של נוסח התפילה של קהילות ישראל.

כמו כן ידועים הסידורים של רב סעדיה גאון מהסידור של הרמב"ם^[2] ומחזור ויטרי שנכתב על ידי תלמידו של רש"י ר' שמה מויטרי, שהיה הסידור הראשון בנוסח יהודי צרפת.

משרבו התפילות והמנהגים שהתקבלו לסדר התפילה, החלו להופיע סידורים ובהם תפילות לשבתות וימות החול, ואילו תפילות שלוש רגלים (פסח, שבועות וסוכות) והימים הנוראים (ראש השנה ויום כיפור) הופיעו בנפרד ונקראים מחזור.

נוסחאות הסידור

למרות שאברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו תיקן את תפילת מנחה, ויעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית, הרי שנוסח התפילה שבידינו לא תוקן על ידם. תפילת שמונה עשרה תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, ולמעשה סדר התפילה העכשווי מסופה עד תחילתה תוקן וסודר על ידי רב סעדיה גאון.

נוסח היהודים מארצות אשכנז - שהיא גרמניה וסביבותיה, הוא נוסח אשכנז, ואילו נוסח ספרד מיועד ליהודים מארצות המזרח. למרות זאת על פי הקבלה נוסח ספרד נחשב לנוסח נעלה יותר, ולכן התפללו בה תלמידי הבעל שם טוב. על אף שהנוסח מיועד רק לאנשי מעלה, נהוגו החסידים להתפלל בה, ועל פי הסברו של רבי אלימלך מליז'נסק על ידי שאדם מקושר בצדיק והולך בדרכו, גם הוא נחשב לעומד במדריגתו של הצדיק, ולכן נהוג החסידים להתפלל בנוסח ספרד.

אדמו"ר הזקן תיקן את נוסח האריז"ל, אותו ליקט מתוך שישים סידורים ישנים ומדויקים. ועל פיו תיקן את סידורו. לערך מורחב, סידור אדמו"ר הזקן.

תפילה מתוך הסידור

צדיקים רבים היו נוהגים לומר כל דבר מתוך הסידור, אפילו תפילות וברכות קצרות.

הרבי נהג להתפלל משחר ילדותו רק מתוך הסידור. בשנות נשיאותו היה מביא עימו להתוועדויות את הסידור רק מפני שבסופו היה עליו לברך ברכה אחרונה. למרות שהסידור היה בלוי ובחלקו מעט קרוע מרוב שימוש, לא החליפו. את הסידור קיבל מחותנו הרבי הריי"צ.

היו לרבי כמה סידורים ששורשם בקודש, וכשהיה יוצא לתפילת מנחה שהשתתף בה חתן היה מוציא עימו סידור אחד או יותר בכדי שהחתנים יתפללו בהם.

ראו גם

סידור אדמו"ר הזקן

סידר תורה אור

סידור רוסטוב

סידור תהלת ה'

↑ כבסידור תהילת השם.
↑ 'סדר תפילות לכל השנה', בסוף ספר אהבה שבמשנה תורה.

[1] כבסידור תהילת השם.

[2] 'סדר תפילות לכל השנה', בסוף ספר אהבה שבמשנה תורה.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''הסידור''' הוא ספר המרכז בתוכו את ה[[תפילה|תפילות]] שמתפלל [[יהודי]] בימי החול וביום ה[[שבת]], ואת עיקרי תפילות ה[[חג]]ים. במהדורות מסוימות{{הערת שוליים|כב[[סידור תהילת השם]].}} מויעות גם [[קריאת התורה|קריאות התורה]] לימי שני וחמישי ב[[שבוע]].
+==היסטוריה==
+הסידור הראשון הידוע הוא של [[רב נטרונאי גאון]], ששלח לקהילת אליסאנו שבספרד. אחריו בא סידורו של רב [[עמרם גאון]] סורא שנכתב עבור קהילת ברצלונה שבספרד.  עותקים ממנו נשלחו לתפוצות ישראל והוא נעשה הבסיס ליצירתו של נוסח התפילה של קהילות ישראל.
+כמו כן ידועים הסידורים של [[רב סעדיה גאון]] מהסידור של ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|'סדר תפילות לכל השנה', בסוף ספר אהבה שב[[משנה תורה]].}} ו[[מחזור ויטרי]] שנכתב על ידי תלמידו של [[רש"י]] ר' שמה מויטרי, שהיה הסידור הראשון בנוסח יהודי צרפת.
+משרבו התפילות והמנהגים שהתקבלו לסדר התפילה, החלו להופיע סידורים ובהם תפילות לשבתות וימות החול, ואילו תפילות [[שלוש רגלים]] ([[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]) ו[[הימים הנוראים]] ([[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]) הופיעו בנפרד ונקראים [[מחזור]].
-'''הסידור''' הינו סדר ה[[תפילות]], אותו סידר [[רב סעדיה גאון]].
 == נוסחאות הסידור ==
@@ שורה 9: / שורה 19: @@
 אדמו"ר הזקן תיקן את נוסח האריז"ל, אותו ליקט מתוך שישים סידורים ישנים ומדויקים. ועל פיו תיקן את סידורו. '''לערך מורחב, [[סידור אדמו"ר הזקן]].'''
 == תפילה מתוך הסידור ==
@@ שורה 16: / שורה 27: @@
 היו לרבי כמה סידורים ששורשם בקודש, וכשהיה יוצא לתפילת מנחה שהשתתף בה חתן היה מוציא עימו סידור אחד או יותר בכדי שהחתנים יתפללו בהם.
+==ראו גם==
+*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
+*[[סידר תורה אור]]
+*[[סידור רוסטוב]]
+*[[סידור תהלת ה']]
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]