מיכל אפאצ'קער: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של עקשן להבאת הגאולה (שיחה) לעריכה האחרונה של הלוחם החסידי) תגית: שחזור |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
היה מתענה משבת לשבת. והיה דר בעליית בית התבן. פעם כשנכנס אליו [[רשב"ץ]], מצאהו יושב ב[[טלית]] ו[[תפילין]], נשמע קול דברים, אבל לא נראה איש. | היה מתענה משבת לשבת. והיה דר בעליית בית התבן. פעם כשנכנס אליו [[רשב"ץ]], מצאהו יושב ב[[טלית]] ו[[תפילין]], נשמע קול דברים, אבל לא נראה איש. | ||
מספר הרבי [[הריי"צ]]: מיכעלע אָפאָצ׳קער ("אפאָצ׳ק" שעל שמה נקרא ר׳ מיכעלע - הוא שמה של קרעצ׳מע, ולא זו היא העיר אָפאָצ׳ק), - ר׳ מיכעלע הי׳ מהחסידים הראשונים של אדמו״ר הזקן. פעמים אחדים הי׳ אצל אדמו״ר האמצעי, ופעם א׳ אצל הצמח־צדק. ואמר", שעם אדמו״ר האמצעי אינו יכול להיות אונטער איֵין דאַך. - בתוך ד׳ אמותיו יכול להיות, אבל לא כשהוא מקורה. ועם הצמח־צדק אינו יכול להיות אין זיַינע ד׳ אמות (עיין רשימותי כסלו תרצ״ג ריגא). הי׳ מתענה משבת לשבת. והי׳ דר בעליית בית התבן. | מספר הרבי [[הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות, חוברת קכב, עמ' 90]}}: מיכעלע אָפאָצ׳קער ("אפאָצ׳ק" שעל שמה נקרא ר׳ מיכעלע - הוא שמה של קרעצ׳מע, ולא זו היא העיר אָפאָצ׳ק), - ר׳ מיכעלע הי׳ מהחסידים הראשונים של אדמו״ר הזקן. פעמים אחדים הי׳ אצל אדמו״ר האמצעי, ופעם א׳ אצל הצמח־צדק. ואמר", שעם אדמו״ר האמצעי אינו יכול להיות אונטער איֵין דאַך. - בתוך ד׳ אמותיו יכול להיות, אבל לא כשהוא מקורה. ועם הצמח־צדק אינו יכול להיות אין זיַינע ד׳ אמות (עיין רשימותי כסלו תרצ״ג ריגא). הי׳ מתענה משבת לשבת. והי׳ דר בעליית בית התבן. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־10:04, 14 באפריל 2024
החסיד רבי מיכל (מיכעלע) אפאצ'קער היה חסיד של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
עם אדמו"ר הזקן
ר' מיכעלע היה מהחסידים הראשונים של אדמו"ר הזקן.
אביו ר' מאיר זלמן היה מהצדיקים הנסתרים בתקופה שלפני התגלות הבעש"ט, והתברך מפי הבעש"ט לאריכות ימים.
בהיות אביו בן תשעים אמר לו הבעש"ט: "בן תשעים לשוח[1], אתם יודעים מה לדבר ובכל זאת שותקים" בנכם מיכל ידבר גם עבורכם".
היה מגדולי הלמדנים באותה תקופה, בקיא בבבלי וירושלמי עם המפרשים וכן בספרי קבלה, הגיע לאדמו"ר הזקן בפעם הראשונה בהיותו בן שלושים וחמש.
אדמו"ר הזקן התבטא עליו "אני נותן שבח והודיה לה' עבור כל אחד ההולך בדרכי החסידות, ועבור ר' מיכל אני נותן תודה מיוחדת לה', ר' מיכל הוא למטה בעולם בדוגמא ללמעלה".
קיבל ברכה מאדמו"ר הזקן לאריכות ימים.
עם אדמו"ר האמצעי
כאשר בא אדמו"ר האמצעי לליובאויטש הגיע ר' מיכל ושהה אצל אדמו"ר האמצעי במשך חמש שנים, באותו זמן היה לו קביעות בלימוד עם הצמח צדק חמש שעות ביום.
לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי עזב את ליובאוויטש וחזר לביתו ממורמר ושבור ושקע בהתבודדות חזקה והתבטא "בית המקדש הרוחני שלי נחרב"
ר' מיכל התבטא פעם באוזני תלמידו רשב"ץ: שעם אדמו"ר האמצעי אינו יכול להיות מתחת לקורת גג אחת, הגם שבתוך ד' אמותיו יכול להיות, אבל לא כשהוא מקורה. ועם הצמח צדק אינו יכול להיות בארבע אמותיו.
עם הצמח צדק
ר' מיכל נסע פעם אחת לצמח צדק.
הצמח צדק אמר עליו: "מיכל אפאצקער היה בבחינת תוהו, וביגיעה גדולה ובהדרכת הסבא (אדמו"ר הזקן) נהפך לבחינת תיקון"
כאשר ביקר אצלו תלמידו הרשב"ץ הורה לו לנסוע לצמח צדק ואמר לו "עד היום מאיר אצלי אור התורה ואני מרגיש בנועם המתיקות בלימוד התורה שהיה לי כאשר למדנו יחדיו אני והצמח צדק.
באותו הזדמנות שלח פתק על ידי הרשב"ץ עבור הצמח צדק, כאשר הגיע הרשב"ץ לליובאויטש נכנס לבית הכנסת ומיד יצא הגבאי מחדרו של הרבי ואמר שהרבי ביקש לחפש את האורח שהביא פתק מר' מיכל.
הרבי הצמח צדק התבטא עליו: "מסביב לר' מיכל רוקדים מלאכים ותמיד מוכן לו מלאך למלא את שליחותו".
היה מתענה משבת לשבת. והיה דר בעליית בית התבן. פעם כשנכנס אליו רשב"ץ, מצאהו יושב בטלית ותפילין, נשמע קול דברים, אבל לא נראה איש.
מספר הרבי הריי"צ[2]: מיכעלע אָפאָצ׳קער ("אפאָצ׳ק" שעל שמה נקרא ר׳ מיכעלע - הוא שמה של קרעצ׳מע, ולא זו היא העיר אָפאָצ׳ק), - ר׳ מיכעלע הי׳ מהחסידים הראשונים של אדמו״ר הזקן. פעמים אחדים הי׳ אצל אדמו״ר האמצעי, ופעם א׳ אצל הצמח־צדק. ואמר", שעם אדמו״ר האמצעי אינו יכול להיות אונטער איֵין דאַך. - בתוך ד׳ אמותיו יכול להיות, אבל לא כשהוא מקורה. ועם הצמח־צדק אינו יכול להיות אין זיַינע ד׳ אמות (עיין רשימותי כסלו תרצ״ג ריגא). הי׳ מתענה משבת לשבת. והי׳ דר בעליית בית התבן.
הערות שוליים
- ↑ פרקי אבות פרק חמישי משנה אחרונה.
- ↑ רשימות, חוברת קכב, עמ' 90