שמואל צדק שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:שוחטים באמצעות HotCat) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ"ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי. | נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ"ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי. | ||
בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], | בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], במהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולדה ב[[ח' ניסן]] [[תש"ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם הרב אבישי דז'נשוילי. | ||
לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה. | לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים למוסדות תורניים, ולצורך כך אף היה נוסע יחד עם הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]] רב העדה הגרוזינית בנחלת הר חב"ד, לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים. | בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים למוסדות תורניים, ולצורך כך אף היה נוסע יחד עם הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]] רב העדה הגרוזינית בנחלת הר חב"ד, לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים. | ||
לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם עולים נוספים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם צדק ושיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. לאחר זמן קרא דברי הרבי בשיחה והבין כי עליו לשנות שם משפחה כפי שביקש ומאז נקראת משפחתו צדק-שניאורסון. | לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם עולים נוספים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם צדק ושיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. לאחר זמן קרא את דברי הרבי בשיחה והבין כי עליו לשנות שם משפחה כפי שביקש ומאז נקראת משפחתו צדק-שניאורסון. | ||
הרב צדק-שניאורסון ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות. | הרב צדק-שניאורסון ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות. | ||
גרסה אחרונה מ־13:27, 3 במרץ 2024
הרב שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי) (תרצ"ט-י"ט אדר ראשון תשד"מ) היה שוחט ובודק, רב העיירה ואני שבגרוזיה, ולאחר עלותו לארץ הקודש עסק במסירות במבצע תפילין ובחינוך ילדי עולי גרוזיה בקריית מלאכי וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר וואני שבגרוזיה בשנת תרצ"ט לאביו ר' דוד דלאקישוילי.
בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' במוסקבה שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב יהודה לייב לוין והרב שמעון טרבניק, במהלך שנות לימודיו בישיבה אף הוסמך להוראה והתמחה כשוחט ובודק. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה[1], בתו של רב העיירה וואני חכם הרב אבישי דז'נשוילי.
לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה.
בשנת תשל"א עלה לארץ הקודש, והתיישב בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק בחינוך עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים למוסדות תורניים, ולצורך כך אף היה נוסע יחד עם הרב חכם משה מיכאלשוילי רב העדה הגרוזינית בנחלת הר חב"ד, לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.
לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם עולים נוספים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם צדק ושיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. לאחר זמן קרא את דברי הרבי בשיחה והבין כי עליו לשנות שם משפחה כפי שביקש ומאז נקראת משפחתו צדק-שניאורסון.
הרב צדק-שניאורסון ביקש מהרבי להישאר לגור בקראון הייטס סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.
התמסר במיוחד למבצע תפילין בין חיילי צה"ל. אל בסיס תובלה-קסטינה, הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל מעוף בו שימש כשוחט.
אף שלא היה בעל תפקיד רישמי, שימש עבור רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר כרב ומורה דרך, ורבים נועצו בו[2].
נפטר בי"ט אדר ראשון תשד"מ, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים. הרבי שיגר אגרת תנחומין לבני המשפחה[3].
23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, בי"ט אדר תשס"ז, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו רחל ובתו השליחה הרבנית יוכבד חן, נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת יוכבד, רעיית הרב אהרון חן - משלוחי הרבי בקווינס, ומרבני הקהילה הגרוזינית המקומית.
- בנו, ר' שבתאי אבישי צדק-שניאורסון - נחלת הר חב"ד
- בתו, מרת אסתר מיכאלי, רעיית הרב שבתאי מיכאלי - לוד
- בתו מרת חנה, רעיית הרב אבישי בטשווילי - משלוחי הרבי בראשון לציון
- בתו, מרת רבקה מיכאלשווילי, רעיית הרב משיח מיכאלי, מרבני העדה הגרוזנית - נחלת הר חב"ד
- נכדו ר' יחזקאל רוזנבאום, עסקן ציבורי קרית מלאכי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב רפאל חרותי, חכם שמואל ספר על תולדות חייו באתר אוצר החכמה
- שבועון כפר חב"ד, פרשת תשא תשפ"ד. קווים לדמותו לרגל 40 שנה לפטירתו.