אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:51, 22 באפריל 2010

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב אברהם ישעיה קרליץ, (תרל"ח - תשי"ד) המכונה חזון איש- פוסק, מנהיג, ממחדשי ההתנגדות לחסידות חב"ד.

נולד לאביו הרב שמריהו יוסף, שהיה רב בעיירה קוסובה, ולאמו בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין.

החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב חיים עוזר גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו.

עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים בשבת, נגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה בסוברו שזה חוכא ואיטלולא כל המכירה. נחשב למחדש בהלכה - חלק על פסקים מקובלים של רבני ארץ ישראל, בנושאי שמיטה, שיעורים, ברכות הנהנין ועוד. הצד השני במחלוקת היו רבני ארץ ישראל ובראשם רבני העדה החרדית, הרבנים הראשים לישראל, גדולי הרבנים הספרדים. אלו ויורשיהם בדורנו, שומרים טינה לחזון איש ופסקיו.

פסקיו בסוגיית קו התאריך

בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה בגין קו התאריך. הפרשה חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ויפן. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת ארץ ישראל, ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע.

החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כשבת היהודית. לפסק זה הסכים גם הגרי"ז מבריסק כמקובל בידו פסקו של אביו רבי חיים בענין, לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: האדמו"ר מגור, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ביום השבת המקובל ולא ביום ראשון.

בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה.

בסופו של דבר, ביום הכיפורים רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי, לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי. במקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו את פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי". דהיינו כמו ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים. ואילו כמה, ובהם חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'.

הרבי דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי יום הכיפורים בשנת תשכ"א. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות^[1] מכשיעור.^[2].

מחלוקת הלכתית

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת הלכתית בין הגאון ר' אברהם חיים נאה לבין החזון אי"ש בנושאים שונים: שיעור כזית, כביצה וכו', וכן בנושא מקווה בור על גבי בור. החזון אי"ש התנגד לשיטת אדמו"ר הרש"ב בנושא מקווה בור עג"ב בור.

ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על אדמו"ר הריי"צ ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. הרבי כתב לו^[3] כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרותבנית:הערת ושליים כי הכוונה לפרק על החזו"א.

ממשיכי דרכו

יש כמה מ"חסידיו" וממשיכי דרכו, אשר נקטו אמצעים שונים בכדי להלהיט את המערכה בין חב"ד לליטאים.

ממשיכי דרכו הקימו גם את העיתון 'יתד נאמן', כשרות 'שארית ישראל' ועוד מרעין בישין הפועלים נגד חסידות חב"ד.

על ממשיכי דרך המחלוקת נמנים: גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי, אחיינו הרב חיים קנייבסקי, אחיינו הרב חיים שאול קרליץ - מייסד ומנהל לשעבר של מערכת הכשרות 'שארית ישראל', וראש ישיבת פונוביז' בעל האבי עזרי.

איחוד המפלגות

כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. שלמה לורינץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".^[4]

הערות שוליים

↑ בית משיח עמ' 612
↑ שאלה זו התעוררה שוב בעניין ספירת העומר, כאשר הרב בצלאל ווילשאנסקי נסע בחודש אייר תש"ט מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את חג השבועות אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס באגרות קודש כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את קו התאריך בימי ספירת העומר, וכאשר שלוחים נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.
↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חי"א עמ' שמ"ז.
↑ חב"ד אינפו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

[1] בית משיח עמ' 612

[2] שאלה זו התעוררה שוב בעניין ספירת העומר, כאשר הרב בצלאל ווילשאנסקי נסע בחודש אייר תש"ט מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את חג השבועות אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס באגרות קודש כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את קו התאריך בימי ספירת העומר, וכאשר שלוחים נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.

[3] אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חי"א עמ' שמ"ז.

[4] חב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]]. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.
-== מחלוקת הלכתית חריפה ==
+== מחלוקת הלכתית ==
-לאחר שכמה דורות, ההתנגדות לחסידות פחתה, וגדולי המנהיגים הליטאים היו בקשר אמיץ עם גדולי החסידות בכלל וחב"ד בפרט, בא החזון איש וליבה את המערכה מחדש. כאשר חסידי חב"ד בפתח תקוה ובמקומות אחרים ביקשו לבנות מקוה על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב - בור ע"ג בור - בנוסף למקואות בשיטות אחרות שהיו בנויות במקומות הללו, החזון איש לחם כארי נגד, ולא הסכים כלל לבניית מקווה בור ע"ג בור. פרשיה זו גרמה לחסידי ואדמו"רי חב"ד, להחשיב את החזו"א כאחד מגדולי המתנגדים לחסידות חב"ד.
+בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושאים שונים: [[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', וכן בנושא [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]. החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה בור עג"ב בור.
-ליבוי המערכה, לא נגמר בזאת. עד היום ממשיכי דרכו של החזון איש, מתנגדים בכל תוקף לבניית מקואות בשיטת בור ע"ג בור, גם אם יש במקום עשרות מקואות בשיטות אחרות. והכל בגלל דעתו של החזון איש, שכמו ברוב פסקיו המיוחדים, היה בדעת מיעוט מול רוב מוחלט של רבני ישראל.
+ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.
-כאשר הרבי נשאל משהו לגביו, השיב כי עוד מעט ילכו לתת לו [[פ"נ]]ים{{מקור}}.
+הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על [[אדמו"ר הריי"צ]] ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת ושליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א.
-כאשר הגאון החבד"י רבי [[אברהם חיים נאה]] הוציא את קונטרס ה[[שיעורים]] שלו בשם שיעורי תורה, חלק החזון איש על הקונטרס, וסבר כי השיעורים הינם שונים בהחלט. ובפלפוליו של החזון איש לא נמנע מלזלזל בפסקי שולחן ערוך הרב.
-המחלוקת התלהטה, כאשר כל גדולי הרבנים בארץ ובהם אדמו"רים, רבנים ראשיים, גאב"ד העדה, צידדו בפומבי בשיעורי ר' חיים נאה, בעוד בשיעורי החזון איש, צידדו רבנים בודדים ובעיקר צעירים הנמנים על זרמים מודרניים.
-המחלוקת בנושא השיעורים היתה קשה במיוחד, כאשר הצד של החזון איש, מזייפים פעם אחר פעם, את דברי ר' חיים נאה, עד אשר האחרון התריע כי יתבעם לדין תורה על זיוף.
-כאשר הרב איסר פרנקל הוציא לאור ספר ובו פרקים על אדמו"ר הריי"צ והחזו"א, הבהיר לו הרבי כי זה לא ראוי, כי הללו בחייהם היו "מנגדים" אחד לשני.
-חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.
-וכך מספר רב ליטאי מצאצאי ר' חיים נאה, ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:
-למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".
-ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש  מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".
-להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.
-במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".
-בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.
-מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.
 ==ממשיכי דרכו==