39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
רבי '''אברהם ישעיה קרליץ''', ([[תרל"ח]] - [[תשי"ד]]) נולד לאביו רבי שמריהו יוסף, שהיה רב בעיירה קוסובה, ולאמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. | רבי '''אברהם ישעיה קרליץ''', ([[תרל"ח]] - [[תשי"ד]]) נולד לאביו רבי שמריהו יוסף, שהיה רב בעיירה קוסובה, ולאמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. | ||
רבי אברהם ישעיה פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". רבי [[חיים עוזר | רבי אברהם ישעיה פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". רבי [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו. | ||
מסופר כי בעת שחיפש הסכמה לאחד מספריו, שלח את אחיו לבקש הסכמות מאחד מגדולי ישראל. כאשר הוא ראה את הספר, הוא לא הסכים להעניק בשום פנים ואופן הסכמה לספר, מכיון שטען כי יש כאן חוצפה ועזות, כי לא שייך בימינו לחבר ספר עמוק כזה, ולכן וודאי שמחבר הספר מצא כתבי יד של אחד מהראשונים ומייחסם לעצמו. כאשר הגיעו הדברים לאוזני החזון איש, לא נטל יותר הסכמות מאיש, שהרי יש לך הסכמה טובה מזו?<ref>מעשה איש.</ref> | מסופר כי בעת שחיפש הסכמה לאחד מספריו, שלח את אחיו לבקש הסכמות מאחד מגדולי ישראל. כאשר הוא ראה את הספר, הוא לא הסכים להעניק בשום פנים ואופן הסכמה לספר, מכיון שטען כי יש כאן חוצפה ועזות, כי לא שייך בימינו לחבר ספר עמוק כזה, ולכן וודאי שמחבר הספר מצא כתבי יד של אחד מהראשונים ומייחסם לעצמו. כאשר הגיעו הדברים לאוזני החזון איש, לא נטל יותר הסכמות מאיש, שהרי יש לך הסכמה טובה מזו?<ref>מעשה איש.</ref> | ||
עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ד]]. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים | עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ד]]. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]], נגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה בסוברו שזה חוכא וטלולא כל המכירה. | ||
== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] == | == פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] == | ||
כאשר שהו הפליטים בעיר קובה שביפן, חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי | כאשר שהו הפליטים בעיר קובה שביפן, חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ו[[יפן]]. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. | ||
לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר התיישבו ביפן יהודים מעטים. הם פנו אל רבה של קהילת העיר חרבין | לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר התיישבו ביפן יהודים מעטים. הם פנו אל רבה של קהילת העיר חרבין <REF>במדינת מנצ'וריה - מדינת נידחת במרכז [[אסיה]]</REF> הגאון הרב משה אהרן קיסלוב, והוא פסק כי הפרש השעות וקו התאריך אין בו בכדי לשנות את התאריך; וביפן יש לקבל את השבת מספר שעות לפני שהיא נכנסת בארץ הקודש. | ||
בימי [[מלחמת העולם השניה]], כאשר הגיעו אלפי פליטים ובהם ה[[תמימים]] לקובה שביפן, הפולמוס התעורר מחדש, התברר כי יש דיעות הלכתיות הסותרות זו את זו, ועד מהרה | בימי [[מלחמת העולם השניה]], כאשר הגיעו אלפי פליטים ובהם ה[[תמימים]] לקובה שביפן, הפולמוס התעורר מחדש, התברר כי יש דיעות הלכתיות הסותרות זו את זו, ועד מהרה הגישו את השאלה על שולחנם של גדולי הפוסקים, במחצית השנייה של שנת [[תש"א]], בבריסק שב[[ליטא]], בקובה שביפן, ב[[שנחאי]] שבסין, בניו יורק שב[[ארצות הברית]], וב[[ארץ הקודש]]. | ||
הפליטים ביפן נחלקו לשתי קבוצות - חלקם שמרו שבת ביום בו היפנים קוראים לו שבת, וחלקם ביום הנחשב ליום ראשון. בכדי להמעיט במחלוקת הוחלט על ידי שני הצדדים שבמשך שתי היממות שתי הקבוצות יזהרו ממלאכות דאורייתא | הפליטים ביפן נחלקו לשתי קבוצות - חלקם שמרו שבת ביום בו היפנים קוראים לו שבת, וחלקם ביום הנחשב ליום ראשון. בכדי להמעיט במחלוקת הוחלט על ידי שני הצדדים שבמשך שתי היממות שתי הקבוצות יזהרו ממלאכות דאורייתא, זאת על פי הצעתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]]. אך הבעיה החריפה כאשר הגיע [[יום הכיפורים]], כאשר לא ידעו באיזה יום לצום, וכן ב[[ראש השנה]], מכיוון שראש השנה ([[תש"ב]]) חל ביום שני בשבוע, יאלצו אפוא לשמור חמשה ימים כשבת ו[[יום טוב]] - דהיינו, בשבת וראשון בגלל שבת, ומיד אחר כך שני, שלישי ורביעי כראש השנה. | ||
פניות בנושא הגיעו לגדולי ההוראה, ובהם לרבנים המתגוררים במדינות הסמוכות ליפן, כמו הרב מאיר אשכנזי רבה של שנחאי, והרב קיסלוב רבה של חרבין. מאידך תלמידי הישיבות החסידיות פנו אל רבותיהם. ביום שישי ט"ו ב[[מנחם אב]] [[תש"א]], הגיע במברק פסקו המהפכני של החזון איש, שפסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמו שהיה מקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין, זמן קצר לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות | פניות בנושא הגיעו לגדולי ההוראה, ובהם לרבנים המתגוררים במדינות הסמוכות ליפן, כמו הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנחאי, והרב קיסלוב רבה של חרבין. מאידך תלמידי הישיבות החסידיות פנו אל רבותיהם. ביום שישי ט"ו ב[[מנחם אב]] [[תש"א]], הגיע במברק פסקו המהפכני של החזון איש, שפסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמו שהיה מקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין, זמן קצר לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון. | ||
בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; הפליטים שמעו והשמיעו קולות הפוכים מחדרים סמוכים. בו בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. | בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; הפליטים שמעו והשמיעו קולות הפוכים מחדרים סמוכים. בו בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בסופו של דבר, ב[[יום הכיפורים]] רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי, לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי. במקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי". דהיינו כמו ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים. ואילו כמה, ובהם חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. | בסופו של דבר, ב[[יום הכיפורים]] רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי, לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי. במקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי". דהיינו כמו ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים. ואילו כמה, ובהם חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]]. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מכשיעור. | ||
(שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב בצלאל ווילשאנסקי נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את חג השבועות אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את | (שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה)<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref>. | ||
== מחלוקות הלכתיות == | == מחלוקות הלכתיות == | ||