רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא

הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.

ימי קטנותה

נולדה לאבי' הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג או בי' מרחשוון תקצ"ה בעיירה ליובאוויטש.

בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אבי' ר' אהרן אלכסנדרוב.

בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אבי' הכולל סיפורים ששמע.

בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'.

בשנת תר"ה חלתה אימה מאד, ואירוע זה - שנמשך כשנה - השפיע על האחיות מאד, עד שנהיו מדוכאות מאד.

בי' אדר תר"ו נפטרה אימה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צביה גיטל למפרט וגידלה אותם בביתה.

אחותה צבי' גיטל השגיחה עלי' מאד, הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבנית סיפרה כי פעמים גרמה לה אחותה לבכות, עם זאת, השגת אחותה עלי' השפיעו עלי' לאורך כל ימי'.

שידוכה ונשואיה

בח' סיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית סטערנא, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).

אמנם, לא ארכו הימים ונפטרה הכלה.

מיד עם פטירתה שלחה הרבנית שיינא שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותי' היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.

אמנם, עמדו אז על הפרק הצעות אחרות, וכך התעכבו העניינים.

בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.

במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה (היינו רבנית רבקה) לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם הי' העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.

בתוך כך פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות הנ"ל, אמנם לא החליט מי מהם תיבחר.

כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, כי אף הוא תמך בהצעה, והחל מספר בשבח אביהם ר' אהרן.

כעבור מספר חודשים כינס שוב את בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה.

בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותי', ואמר לה כי אדמו"ר הצמח צדק קורא לנכדתה צבי' גיטל לבוא אליו.

צבי' גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנת רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.

ביום ה', י"א ניסן תר"י, נערכה חתונת אדמו"ר המהר"ש והרבנית רבקה, בפאר והדר.

מנהלת ה'חצר'

כידוע אדמו"ר האמצעי הי' מנותק מגשמיות, עד שלא ידע לראות צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר חסידות חב"ד בליובאוויטש הרבנית שיינא.

יחד עמה ניהלה את ה'חצר' כלתה, הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), עם פטירת הרבנית בח' טבת תרכ"א, התסגר אדמו"ר הצמח צדק בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ברוחניות, הפקיד אדמו"ר הצ"צ את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר.

בכתבי אדמו"רי ליובאוויטש והחסידים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר.

בעלת צדקה וחסד

כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ:

"היא היתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש הי' היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך הי' לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא הי' לה האומץ לבקש כסף מבעלה היתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה".

סיפורים מצדקותי' וחסדי' סיפר הרבי מלך המשיח בכמה הזדמנויות.

בעלת שמועה

משחר ילדותה אספה הרבנית סיפורים שונים, ברובם על אדמו"רי ליובאוויטש, סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו ספר הזכרונות ליקוטי דיבורים, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ".

בליל שבת היו מגיעים אלי' נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם צאינה וראינה, יוסיפון ושארית ישראל.

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש

בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו הסתלקה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש.

אדמו"ר הרש"ב הי' מבקרה מידי יום, ודברים רבים הי' נוהג לעשות בדירתה, כגון אפיית מצות.

רבים מתלמידי התמימים דתומכי תמימים ליובאוויטש היו סועדים על שולחנה.

ב'תומכי תמימים'

מיד עם הקמת תומכי תמימים ליובאוויטש בט"ו אלול תרנ"ז נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.. היא הקימה בעצה את בית התבשיל של הישיבה, והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי.

יחסה אל תלמיד הישיבה הי' אבהי ממש, מלבד אשר תלמיד הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת תו"ת ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם...". היא הייתה מכנה את התמימים "די קינדער".

הסתלקותה

בשנותי' האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא, וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים.

ביום חמישי ט' שבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.

במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהי' אז מחוץ למדינה.

לעת בוקר של י' שבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידי' על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה

לאחר הפטירה התלבט אדמו"ר הריי"צ היכן לקברה - האם באהל הרבניות או באוהל אדמו"ר המהר"ש, וכיוון שאאדמו"ר הרש"ב ששהה אז בחו"ל הי' כבר בתוך שבת, לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט אדמו"ר הריי"צ לקברה באוהל המהר"ש וכאשר חזר אדמו"ר הרש"ב אמר לו 'יפה עשית'.

בזמן ההלוויה בכה אדמו"ר הריי"צ מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אלי', היא הכירה את כולם'..

לאחר ההלווי' החל א' החסידים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל הרבי שליט"א".

לקריאה נוספת

• דברי ימי הרבנית רבקה מאת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

משפחתה

בעלה: אדמו"ר המהר"ש

בניה:

• רבי אברהם סענדער
• רבי שניאור זלמן אהרן
• רבי שלום דובער
• רבי מנחם מענדל

בנותיה:

• הרבנית דבורה לאה
• הרבנית חיה מושקא