בית הכנסת צמח צדק (בולטימור): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במשך עשרות שנים, היה בית הכנסת כתובת לחסידים ושד"רים שעשו את דרכם לעיר, וכמובן לחסידים ויהודים מגזע אנ"ש, תושבי העיר, שעבורם היווה בית הכנסת מרכז החיים החסידיים. | במשך עשרות שנים, היה בית הכנסת כתובת לחסידים ושד"רים שעשו את דרכם לעיר, וכמובן לחסידים ויהודים מגזע אנ"ש, תושבי העיר, שעבורם היווה בית הכנסת מרכז החיים החסידיים. | ||
במשך שנים רבות כיהן הרב [[אברהם אליהו | במשך שנים רבות כיהן הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] כרב בית הכנסת, כשהוא מנהיג את עדתו ביד רמה, והוא זוכה להוראות ומכתבים מ[[רבותינו נשיאינו]], עד לפטירתו בשנת [[תשי"ב]]. | ||
לפני כשישים שנה, עם התמעטות היהודים שומרי תומ"צ באזור, נותר בית הכנסת שומם, ולאחר מכן נסגר על מנעול ובריח. | לפני כשישים שנה, עם התמעטות היהודים שומרי תומ"צ באזור, נותר בית הכנסת שומם, ולאחר מכן נסגר על מנעול ובריח. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בהמשך נמכר המבנה לשמש כבית תיפלתם של הגויים, ורק בגלל סכסוכים פנימיים, נמנעה פתיחת הכנסיה בבית הכנסת החב"די רח"ל. גם הגעתם של שלוחים לעיר ואפילו פתיחת ישיבה חב"דית בעיר לא הביאה לגאולתו של בית הכנסת מעזבונו. | בהמשך נמכר המבנה לשמש כבית תיפלתם של הגויים, ורק בגלל סכסוכים פנימיים, נמנעה פתיחת הכנסיה בבית הכנסת החב"די רח"ל. גם הגעתם של שלוחים לעיר ואפילו פתיחת ישיבה חב"דית בעיר לא הביאה לגאולתו של בית הכנסת מעזבונו. | ||
לאחר שהרב [[ | לאחר שהרב [[מנחם מענדל גפני]], השליח בעיר, שמע מפי יהודי מבוגר את רשמיו העזים מביקורו של הרבי הריי"צ בעיר, ולאחר חקירה ודרישה הגיעה למבנה העזוב. כאשר ניסה להכנס בדברים עם הבעלים על מנת לגאול את בית הכנסת, אמר הלז כי רק על גופתו יפתח במקום בחזרה בית כנסת. וכך הווה: זמן קצר לאחר מכן מת הגוי, ויורשיו הסכימו למכור את בית הכנסת לידי שליח חב"ד... | ||
ר' מנדל פנה לרבי בשאלה שהוכנסה לכרכי ה[[אגרות קודש]], האם להכנס לפרוייקט שעלותו הכוללת מסתכמת בכמליון דולר. במכתב שנכתב לבית הכנסת "צמח צדק" בירושלים, כותב הרבי מספר הוראות, ובין היתר מעורר על אסיפת כספים מאנ"ש. הרב גפני הבין שבכך עליו להשקיע, וראה זה פלא, בתוך זמן קצר יחסית הצליח לאסוף את כל סכום הקניה, בגובה של ארבע מאות אלף דולר, ואף לא פרוטה אחת מיהודים שאינם מ[[אנ"ש]]! | ר' מנדל פנה לרבי בשאלה שהוכנסה לכרכי ה[[אגרות קודש]], האם להכנס לפרוייקט שעלותו הכוללת מסתכמת בכמליון דולר. במכתב שנכתב לבית הכנסת "צמח צדק" בירושלים, כותב הרבי מספר הוראות, ובין היתר מעורר על אסיפת כספים מאנ"ש. הרב גפני הבין שבכך עליו להשקיע, וראה זה פלא, בתוך זמן קצר יחסית הצליח לאסוף את כל סכום הקניה, בגובה של ארבע מאות אלף דולר, ואף לא פרוטה אחת מיהודים שאינם מ[[אנ"ש]]! | ||
גרסה מ־09:49, 26 באפריל 2010
בית הכנסת "צמח צדק" בבולטימור שבארה"ב, הוקם לפני כמאתיים שנה על ידי מספר חסידי חב"ד שברחו מהפוגרומים של רוסיה, והתיישבו בברכת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בבולטימור שבארצות הברית.
כאשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביקר בעיר, ביקר אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת, ואמר בו שלושה מאמרי חסידות, ועורר את קהל אנ"ש והמקורבים לנהוג בדרכי החסידות ולהתחזק בתורה ויראת שמים.
במשך עשרות שנים, היה בית הכנסת כתובת לחסידים ושד"רים שעשו את דרכם לעיר, וכמובן לחסידים ויהודים מגזע אנ"ש, תושבי העיר, שעבורם היווה בית הכנסת מרכז החיים החסידיים.
במשך שנים רבות כיהן הרב אברהם אליהו אקסלרוד כרב בית הכנסת, כשהוא מנהיג את עדתו ביד רמה, והוא זוכה להוראות ומכתבים מרבותינו נשיאינו, עד לפטירתו בשנת תשי"ב.
לפני כשישים שנה, עם התמעטות היהודים שומרי תומ"צ באזור, נותר בית הכנסת שומם, ולאחר מכן נסגר על מנעול ובריח.
בהמשך נמכר המבנה לשמש כבית תיפלתם של הגויים, ורק בגלל סכסוכים פנימיים, נמנעה פתיחת הכנסיה בבית הכנסת החב"די רח"ל. גם הגעתם של שלוחים לעיר ואפילו פתיחת ישיבה חב"דית בעיר לא הביאה לגאולתו של בית הכנסת מעזבונו.
לאחר שהרב מנחם מענדל גפני, השליח בעיר, שמע מפי יהודי מבוגר את רשמיו העזים מביקורו של הרבי הריי"צ בעיר, ולאחר חקירה ודרישה הגיעה למבנה העזוב. כאשר ניסה להכנס בדברים עם הבעלים על מנת לגאול את בית הכנסת, אמר הלז כי רק על גופתו יפתח במקום בחזרה בית כנסת. וכך הווה: זמן קצר לאחר מכן מת הגוי, ויורשיו הסכימו למכור את בית הכנסת לידי שליח חב"ד...
ר' מנדל פנה לרבי בשאלה שהוכנסה לכרכי האגרות קודש, האם להכנס לפרוייקט שעלותו הכוללת מסתכמת בכמליון דולר. במכתב שנכתב לבית הכנסת "צמח צדק" בירושלים, כותב הרבי מספר הוראות, ובין היתר מעורר על אסיפת כספים מאנ"ש. הרב גפני הבין שבכך עליו להשקיע, וראה זה פלא, בתוך זמן קצר יחסית הצליח לאסוף את כל סכום הקניה, בגובה של ארבע מאות אלף דולר, ואף לא פרוטה אחת מיהודים שאינם מאנ"ש!
חתימת החוזה התקיימה בי"א בניסן תש"ע, ובי"ג בניסן, יום הסתלקותו של הצמח צדק, נגאל בית הכנסת על שמו, והתקיימה במקום התוועדות חסידים.