מאיר גלזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת תש"א קיבל ר' מאיר ויזה ל[[ארצות הברית]]. הוא שאל את , ר' מאיר ביקש מהאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך הרבי לא הסכים לתת הבטחה. לאחר היחידות, ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים. | בשנת תש"א קיבל ר' מאיר ויזה ל[[ארצות הברית]]. הוא שאל את , ר' מאיר ביקש מהאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך הרבי לא הסכים לתת הבטחה. לאחר היחידות, ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים. | ||
נרצח | נרצח ב[[שואה]], ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־19:23, 22 בנובמבר 2023
הרב מאיר גלזמן[1] הי"ד (תרס"ט - ?) היה מחברי ההנהלה הראשונים של איגוד תלמידי התמימים, ר"מ בישיבות אחי תמימים חלם ותומכי תמימים ורשה ור"מ ומשגיח בתומכי תמימים אטוואצק, נרצח בשואה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ט לאביו קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שבפולין.
משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו לחסידות חב"ד, ולמדו משנת תרפ"ג ואילך בתומכי תמימים ורשה.
בקיץ תרצ"א ביקר אדמו"ר הריי"צ בורשה, והציע לשלוח את הבחורים המבוגרים מהישיבה בוורשא, לערים שונות ברחבי פולין, כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של ישיבת תומכי תמימים. [2] ר' מאיר נשלח לראות לעיר לבוב כדי לבדוק האם אפשר להקים בה ישיבת תומכי תמימים. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה[3], בסופו של דבר לא נפתחה ישיבה תומכי תמימים בלבוב.
בשנת תרצ"ב מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ורשה, הן בדא"ח [4] והן בנגלה.[5] בקיץ תרצ"ב נסע בהוראת אדמו"ר הריי"צ[6] עם הרב שניאור זלמן גוראריה לנאות דשא. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד בתומכי תמימים[7].
בג' תשרי תרצ"ה באספת היסוד של איגוד תלמידי התמימים נבחר לחבר הנהלה.[8]
בשנים תרצ"ו - תרצ"ט שימש כמשגיח בכיתות בישיבת תומכי תמימים אוטווצק[9] ובמכינה.[10]
בשנת תרצ"ז נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחי תמימים חלם כדי לבחון את הבחורים,[11]כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם.[12] הוא שימש בתפקיד ר"מ בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מחודש אדר עד חודש אלול, ואז חזר לאוטווצק.
עד שנת ת"ש שימש משגיח בכיתות במכינה בוורשה.
בשנת ת"ש, עם תחילת מלחמת העולם השניה וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ,[13] לברוח לוילנה ולא הצליח.
בשנת תש"א קיבל ר' מאיר ויזה לארצות הברית. הוא שאל את , ר' מאיר ביקש מהאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך הרבי לא הסכים לתת הבטחה. לאחר היחידות, ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים.
נרצח בשואה, ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו.
משפחתו
לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו לארץ ישראל והקימו משפחות.
אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה.
אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה.
אחותו, מרת בת שבע ע"ה.
אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו לודז'.
לקריאה נוספת
תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' תלה.
קישורים חיצוניים
תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה 
הערות שוליים
- ↑ באידיש גלאזמאן
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' רנט
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יז איגרת ו'רצא
- ↑ תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא
- ↑ אגרת ד'רמז
- ↑ מפי הרב שניאור זלמן גוראריה
- ↑ התמים עמ' מג.
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.
- ↑ תמונת מחזור
- ↑ תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג