תוכחה – הבדלי גרסאות

בזמן [[הבעל שם טוב]] רבים היו הדרשנים שהיו מוכיחים את העם, והיו נקראים "[[מגיד מישרים|מגידים]]", אך חלקם היו מרבים לקטרג על עם ישראל ועל מעשיהם הרעים, ו[[הבעל שם טוב]] נלחם בהם באמרו שעל ידי כך הם מעוררים קטרוג בשמים על עם ישראל.

[[הבעל שם טוב]] אמר על כך שיש שני מיני מוכיחים, כמשל ה[[מלך]] ששלח את [[בן|בנו]] יחידו מעל פניו, ושילח את ב' [[עבד]]יו עמו, וחזר אחד והלשין את הבן אל אביו, והשני אמר אותם דברים עצמם, רק שדיבר מצד שהיה לו [[צער]] בצער המלך ובנו שנשלח מעל פניו זמן רב עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות וכל מכבדו הזילוהו, ואז נתמלא המלך [[רחמים]] והחזירו.  

ביקורת אחרת על דרך זאת אומר הבעל שם טוב במקום אחר כמובא בכתר שם טוב{{הערה|חלק שני ע' ש}}, כי לפעמים המוכיח "נהנה" ממהתעסקות עם הרע בכדי שיוכל להוכיח עד שהוא עצמו גם כן מתחבר לרע: שמעתי [[הבעש"ט|ממורי]] ביאור מוסר למוכיח שיזהר בעצמו, על פי משל שנכנס חסיד אחד לכרך שיש בה בתי זונות, וביקש לחקור מהות אנשי הכרך אמר אלך אל בית המוזג ששם רבים מצויין ויש להבחין מעניני הסיפורים ודיבורים, כי הלשון הוא קולמוס הלב. וכך היה, שזה סיפר מה עשה עם הזונה פלונית, וכן חבירו וכו', עד שחרה לו עד מאד. וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם, נתנו לו כל אחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה. למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות, עד שאח"כ עשה כמעשיהם. והנמשל מובן. לכך ישמור את עצמו המוכיח מן הכיעור והדומה לו.

==קישורים חיצוניים==