שיר המעלות לדוד (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (יכול להשתנות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
:יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד: | :יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד: | ||
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ{{הערה|בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים החל מהתוועדות שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770}}:|מקור=תהלים קכ"ב, א; ז; ז}} | יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ{{הערה|בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים , החל מהתוועדות שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770 בעקבות ר' [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]] שיזם את ההוספה כחלק מהמאבק למען בניית [[הארמון]]}}:|מקור=תהלים קכ"ב, א; ז; ז}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־22:04, 15 באוגוסט 2023
| ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי |
|---|
| ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
ניגון שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לדוד הוא ניגון שהולחן בשנת תשפ"ג לכבוד יום הולדתו ה-121 של הרבי, י"א בניסן.
מתוך 81 ניגונים, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש את הניגון שהולחן על ידי הת' יענקי מרטון, למילים שבתהלים פרק קכ"ב, הפרק החדש של הרבי באותה שנה[1].
מילות הניגון
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹקֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
- יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:
- יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ[2]:
— תהלים קכ"ב, א; ז; ז
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים , החל מהתוועדות שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770 בעקבות ר' שניאור שניאורסון (רמת אביב) שיזם את ההוספה כחלק מהמאבק למען בניית הארמון