ניגון ציון במשפט תפדה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הניגון) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
המילים של הניגון: | המילים של הניגון: | ||
{{ציטוט|"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" | {{ציטוט|"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"|מקור=תהלים ק, ב}} | ||
{{ציטוט|"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" | {{ציטוט|"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"|מקור=ישעיהו א, כז. [[הפטרה|הפטרת]] [[שבת חזון]]}} | ||
==לחנים נוספים== | ==לחנים נוספים== |
גרסה מ־09:58, 24 ביולי 2023
ניגון ציון במשפט תפדה הוא ניגון חב"די על הפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ניגון הקשור במיוחד לשלושת השבועות.
הניגון
הניגון הולחן בקעמפ גן ישראל בניו יורק בשנת תשמ"ו, בהתוועדות כ' מנחם אב תשמ"ו שרו לראשונה את הניגון בפני הרבי.
לפי עדותו של ר' ישראל צבי גליצינשטיין, באותה שנה במהלך הקעמפ אירע מקרה טראגי של ילד שנפטר בטביה, וכשדיווחו על כך לרבי היה המענה: 'עבודת ה' בשמחה. ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה' ועל כן הולבשו מילים אלו על הניגון.
במשך השנים הניגון הושר בכניסתו ויציאתו של הרבי לתפילות.
מילות הניגון
המילים של הניגון:
"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"
— תהלים ק, ב
"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
לחנים נוספים
בהתוועדות שבת חזון תשל"ה אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון ג' תנועות עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם ניגון הקפות של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.