יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[הרב]] '''יהודא אריה אלתר''' ע"ה הוא בנו הרביעי של ה[[אדמו"ר]] [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]]. | |||
הרב אלתר נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] לכ"ק רבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'). כבר בצעירותו נודע כ[[למדן]] עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד ל[[הסטייפלר]]. | |||
בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערת שוליים|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר. | |||
בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחתונים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערת שוליים|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה ג"כ ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים. | |||
בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור ב[[ירושלים]]. | |||
בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'. | |||
בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. | |||
בחוש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, שבועות ארוכים שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עברו לפני חסידי גור התעניין שוב ושוב: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?". בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}. | |||
בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מברק תנחומים. | |||
בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] | |||
הרבי | |||
==בנו== | ==בנו== | ||
*הגה"ח ר' אברהם מרדכי. | *הגה"ח ר' אברהם מרדכי. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־17:34, 7 באפריל 2010
הרב יהודא אריה אלתר ע"ה הוא בנו הרביעי של האדמו"ר פנחס מנחם אלתר מגור.
הרב אלתר נולד ביום ט' שבט תשכ"א לכ"ק רבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'). כבר בצעירותו נודע כלמדן עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי ר' מנשה קליין מאונגר והחתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של רבי שמחה בונם אלתר[1]. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.
בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג אלול, נכנסו המחתונים עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[2]. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומורה צדק בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד והועד למען שלימות העם, לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
בשנת תשמ"ה הי' בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
בחוש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, שבועות ארוכים שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך כוס של ברכה כאשר עברו לפני חסידי גור התעניין שוב ושוב: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?". בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[3].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[4], כמו כן, שלח הרבי לאביו מברק תנחומים.
בנו
- הגה"ח ר' אברהם מרדכי.