ממוצע המחבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.</REF> | ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.</REF> | ||
כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.</REF> ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף. | כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.</REF>ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף. | ||
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת כתר, שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.<REF> ליקוטי תורה, [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.</REF> | כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.<REF> [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.</REF> | ||
בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל | בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.<REF>[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־23:31, 4 באפריל 2010
ממוצע המחבר הוא דבר הממצע בין שני דברים המנגדים ומהפכים זה לזה.
הרבי היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין הצדיק, ההמצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, ומממצע כביכול בין בחי' אלוקים לבחי' אדם.[1]
ענין זה נזכר גם בספרי החסידות לגבי תפילה שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם במסירות נפש[2]
כן מוזכר בספרי אדמו"ר הזקן[3]ענין זה פעמים רבות לגבי תורה, שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת הנשמה המתפשטת בגוף.
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת כתר, שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.[4]
בשם הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, שאות א' הוא הממוצע בין הבל הלב, ובין כ"ב אותיות המבטא.[5]
הערות שוליים
- ↑ הרבי בתורת מנחם השי"ת ח"א עמ' 201 בשם ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ועיין באור תורה תהילים עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך משה רבינו.
- ↑ אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה בשלח, ב ב.
- ↑ ליקוטי תורה, פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.
- ↑ ליקוטי תורה, שיר השירים, כ ד. ושם - שכמו שכתר הוא בחינת ממוצע המחבר, כך תורה וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק", אור התורה, במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.