שינויים
אין תקציר עריכה
כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו "נפש החיים" - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות מנסה לפרוך דברים המובאים בתורת החסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר"א{{הערה|כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834}}.
הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה|המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. ראה ראו גם תורת מנחם חלק סב, עמ' 123. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתורגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.
הרבי כותב{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו, עמ' 470}}: “ובכלל נראה שראה הרר"ח מואלאזין ספרי חב"ד ובפרט ס' התניא ונשפע מהם אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות".{{הערה|ראו גם תורה שלמה להרב כשר, ח"ח כרך תשיעי לשמות במילואים עמ' רמט, שכתב: “וכל העובר בעיון על שער ג' מספרו נפש־החיים יראה גלוי שקרא את ספר־התניא וקבל שיטתו כמעט בכל הפרטים ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו". וראו גם: .