תלמוד תורה לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי הת"ת בפעילות בחצר]] | [[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי הת"ת בפעילות בחצר]] | ||
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | [[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | ||
'''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ב]] שוכן | '''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ב]] שוכן ה[[תלמוד תורה]] [[בשיכון חב"ד]] ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
רעיון הקמת | רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. | ||
בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בקראוונים, ובשנת תנש"א נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב [[מנשה חדד]] כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בקראוונים, ובשנת [[תנש"א]] נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב [[מנשה חדד]] כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | ||
לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}}. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג. | לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}}. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג. | ||
בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים | בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים מ[[משרד החינוך]] להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66063 אושרו תקנים לבי"ס ות"ת נוספים בלוד] {{אינפו}}}}. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת [[תשע"ו]] הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף. | ||
בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]]. | בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]]. | ||
מטעם | מטעם ה[[תלמוד תורה]] מדי שבוע יוצא עלון בו יש סיכום קצר לפרשת השבוע, סיקור קצר מהשבוע החולף ב[[תלמוד תורה]], מופיעים בו התלמידים המצטיינים ודברים קצרים מפי אחד התלמידים או המורים. | ||
בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך | בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך ל[[שיכון חב"ד]] ונקראו בשם מתיבתא לצעירים. | ||
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-24 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה ב' בה יש 4 וכיתה ח' בה יש שלושה כיתות מקבילות). | נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-24 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה ב' בה יש 4 וכיתה ח' בה יש שלושה כיתות מקבילות). |
גרסה מ־14:37, 9 ביוני 2023
תלמוד תורה חב"ד לוד הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד בשכונת נווה זית לשנת הלימודים תשכ"ד בניהולו של הרב אברהם הרשקוביץ. נכון לשנת תשפ"ב שוכן התלמוד תורה בשיכון חב"ד בלוד בניהולו של הרב ברק כוכבי.
היסטוריה
רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה] עלה בד' ניסן תשכ"א ונכתב על כך לרבי, הרבי ענה בט' ניסן שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת תשכ"ד בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב אברהם הרשקוביץ ינהל אותו.
בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת תומכי תמימים לוד בקראוונים, ובשנת תנש"א נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב מנשה חדד כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.
לשנת הלימודים תש"ע נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר בשבתות וימים טובים המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל התלמוד תורה כשבמקומו הובא הרב ברק כוכבי ששימש כסגן מנהל בתלמוד תורה לוי יצחק רחובות וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה[1]. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג.
בשנת תשע"ב התקבלו אישורים ממשרד החינוך להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות[2]. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת תשע"ו הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.
בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת צבא הרבי לוד.
מטעם התלמוד תורה מדי שבוע יוצא עלון בו יש סיכום קצר לפרשת השבוע, סיקור קצר מהשבוע החולף בתלמוד תורה, מופיעים בו התלמידים המצטיינים ודברים קצרים מפי אחד התלמידים או המורים.
בתחילת שנת תשפ"ב בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך לשיכון חב"ד ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ב לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-24 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה ב' בה יש 4 וכיתה ח' בה יש שלושה כיתות מקבילות).
צוות התלמוד תורה
- הרב ברק כוכבי, מנהל
- הרב מנחם ישעיהו, סגן מנהל שכבה צעירה
- הרב אריאל פרידמן, סגן מנהל שכבה בוגרת
- הרב נתנאל זנו, מזכיר
- הרב שמעון ריינהולד, יועץ חינוכי
- מחנכים
- הרב אהרן פריימן
- הרב ירחמיאל ריבקין
- הרב משה סגל
- הרב יוסי עמוס
- הרב שניאור נחשון
- הרב מנחם מענדל ליפשיץ
- הרב אלכסנדר אלוש
- הרב מרדכי שטרן
- הרב יוסי בורגן
- הרב רונן מרדכי מדר
- הרב עזריאל מפעי
- הרב אליהו אלחנן ישראלי
- הרב שלמה חנניה ממן
- הרב שמואל לרנר
- הרב ניר צוקרמן
- הרב יוסי גולדברג
- הרב הלל כהן
- הרב אביחי מזרחי
- הרב מנחם משיח בן מעש
- הרה"ח שניאור יענקב הלל
- מורים מקצועים
- הרב אסף אמיתי
- הרב שניאור חמו
- הרה"ח מנחם מענדל לנקין
- הרב שניאור מוזיקנט
- הרב נחום פורס
- הרב מנחם כהנא
הרב רייניץ
- סייעים
הרב נחום רבינוביץ הרב מענדי גלדציילר הרב יחיאל אופנר הרב ישראל וולפסון הרב לוי מרינובסקי
- צוות בעבר
- הרב מנשה חדד - מנהל
- הרב חיים אשכנזי - מורה
- הרב בועז אהרון - מורה
- הרב אליהו ממן - מורה
קישורים חיצוניים
- תולדות התלמוד תורה בלוד, עמוד 125 ואילך