יעקב אייזיק בלנטר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | ||
גרסה מ־14:19, 6 באוקטובר 2023
הרב יעקב אייזיק הכהן בלנטר (?-ט"ו חשון תשל"ה) היה מבוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, גבאי קופת בחורים והמפקח החינוכי בתלמוד תורה ברוסטוב שזכה לשמש את אדמו"ר הרש"ב בתקופת הסתלקותו. בשנת תרצ"ו עלה לארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד לאביו החסיד ר' שמריהו בלנטר ולאמו מרת סימא העניא, בעיר טטרסק. סבו מצד אביו היה החסיד ר' שייע בלנטר[1].
בשנת תרמ"ו התייתם מאמו[2], והוא גדל אצל סבו.
כשבגר, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
שימש כגבאי של קופת בחורים.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה בת החסיד ר' מנחם מענדל דיסקין קבע את מגוריו ברוסטוב, כאשר בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר לעיירה זו גם אדמו"ר הרש"ב וקבע את מגוריו בסמוך, ובעקבות כך זכו לקרבה מיוחדת עם בני משפחת בית הרב[3], וזכה לשמש את אדמו"ר הרש"ב בשבוע שלפני ההסתלקות[4]. תקופה זו היתה כבר מספר שנים לאחר חתונתו ועוד לא זכה להיפקד בילדים, ואדמו"ר הרש"ב הכיר לו טובה גדולה על שימושו, ובירך אותו שיפקד בילדים, ואכן הברכה התממשה לאחר ההסתלקות[5].
בתקופת מגוריו ברוסטוב שימש כמשגיח בכיתות הצעירים בישיבה-תלמוד-תורה שפעל בעיר[6].
בשנת תרפ"א פתח בשותפות עם ר' אליעזר קרסיק ור' מיכאל יהודה אריה לייב כהן בית מסחר לייצור סוכריות, אך כעבור זמן נערכה ביקורת ממשלתית ולאחר שלא נמצאו בידיהם האישורים המתאימים החרימו את כל המכונות, ואף הושיבו במאסר את הרב כהן (ששוחרר בהשתדלות חבריו)[7].
בהמשך התיישב בסרטוב שבפך מוהילוב.
בשנת תרצ"ה פעלו חסידי חב"ד בארץ למען קבלת אשרת עליה עבורו ועבור מספר חסידי חב"ד נוספים באמצעות הרבנות הראשית לישראל בהיותם רבנים שעלייתם תועיל לכלל הציבור, דוגמת ר' יוסף דוד לנדא, אליהו בוגומולני ועוד, כשבראש המערכה עמדו ראשי ישיבת תורת אמת בירושלים, בהנהלתו של הרב חנוך הנדל הבלין[8].
מספר ניגוני חב"ד נרשמו מפיו, דוגמת ניגון הצילני נא, ניגון ידידי רועי מקימי, ועוד. חלק מההקלטות שביצע לצד ר' שמואל זלמנוב השתמרו עד ימינו ומצויים בארכיון הממשלתי[9].
נפטר בט"ו חשון תשל"ה ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו
- אחותו מרת ציפה רעיית ר' אליהו קריצ'בסקי
- בנו ר' בער
- בנו ר' ישעיה
- בנו ר' לייבא
- בתו מרת מושקא
לקריאה נוספת
- ספר התמימים עמוד לה
הערות שוליים
- ↑ שכונה בפי החסידים ר' שייע חוטימסקער, על שם עיר מגוריו חוטימסק.
- ↑ שנפטרה זמן קצר לאחר לידת ביתה מרת ציפה קריצ'בסקי.
- ↑ יאני - חסיד בכל מצב.
- ↑ תיאור שבוע זה באתר חב"ד בישראל.
- ↑ 'זכרונות הרב יהודה חיטריק' עמוד 114.
- ↑ תיאוריו ורשמיו מתקופה זו נדפסו בשמועות וסיפורים חלק ב' עמוד 68 (בקישור זה - עמוד 209).
- ↑ לב הארי עמוד 71.
- ↑ [www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809c8fcc/ תצלום המסמכים בארכיון הממשלתי].
- ↑ [www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL000227468/NLI/ פרטי ההקלטות באתר הארכיון הממשלתי].