דוד קיבמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:31, 23 במרץ 2023

הרב מנחם מענדל דוד^[1] קִייֶבְמַן (בכתיב אידי: קיעוומאן) מהורודוק הידוע בשם ר' דוד האָראָדאָקער (לערך תרמ"ד – ט' ניסן תש"ג) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב בוויטקא ומשפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא.

הורודוק

נולד לערך בשנת תרמ"ד בהורודוק^[2], לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"^[3]. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור^[4].

תומכי תמימים

בשלהי שנת תרנ"ט נסע לליובאוויטש, ובתחילת שנת תר"ס התקבל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בעיירה^[5]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד תורת הנגלה. הרבי הריי"צ, שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד חסידות בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות^[6]. תקופה מסוימת למד גם בסניף הישיבה בהורודישץ^[7].

עובד ה' מופלא

ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור עובד ה' מופלא. היו לו הידורים רבים בקיום המצוות. תפילתו הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה והרבי הרש"ב נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום הלוויה - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

בינוני של תניא

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "בינוני של התניא"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל מחשבה, דיבור, ומעשה שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד ובשילם הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

היה חברו הטוב של ר' יצחק הורוויץ.

רבה של וויטקא

בשנת עת"ר התחתן עם ביתו של ר' יצחק גרשון איטסון, ומשנת תרע"א כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת תרפ"ט.

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר שוחט ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו לשון הרע, לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני איסור והיתר. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי הרמ"א". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה מתוועד בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

בשנת תרפ"ט עזב את העיר בעקבות רדיפות היבסקציה נגד רבנים. בשנת תר"צ הגיע להומיל, שם שהה עד שנת תרצ"ז, אז עבר לקורסק.

במלחמת העולם השנייה נמלט - כמו חסידים רבים - לסמרקנד, שם נפטר בט' ניסן תש"ג, בעיצומה של אפיית מצות לפסח.

ספר תולדותיו: בינוני

בחודש אדר תשפ"ג יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני". מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער עורך: שניאור זלמן ברגר הפקה: חזק

באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:

המשפיע הרב שניאור זלמן גופין שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב".

גם החוקר החסידי הנודע הרב יהושע מונדשיין ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".

וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.

עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.

משפחתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בנו, ר' אברהם קיובמן, כפר חב"ד
בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד
נכדו ר' ברוך קיבמן
נכדו ר' שלום דובער קיבמן
נכדתו גב' רוזא רעיית ר' צבי בורלא
נכדתו גב' מרים רעיית ר' בצלאל שיף
נינתו חנה רחל רעיית ר' שמואל אלעזר קוזלינר

לקריאה נוספת

בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' שניאור זלמן ברגר, בהוצאת חזק
בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה

קישורים חיצונים

ספר חדש על המדף: בינוני

תיאור הספר ותדפיס

↑ או: דוד מנחם מענדל. ראה: בינוני, ע' 20 ובהע' 22.
↑ בטאון חב"ד, גל' 34-35, ע' 34; בינוני, ע' 20.
↑ בינוני, ע' 20-21.
↑ בינוני, ע' 22-23.
↑ בינוני, ע' 31 הע' 38. בבטאון חב"ד שם: תרנ"ט או תר"ס.
↑ בטאון חב"ד שם; בינוני, ע' 36.
↑ בינוני, ע' 39-40.

[1] או: דוד מנחם מענדל. ראה: בינוני, ע' 20 ובהע' 22.

[2] בטאון חב"ד, גל' 34-35, ע' 34; בינוני, ע' 20.

[3] בינוני, ע' 20-21.

[4] בינוני, ע' 22-23.

[5] בינוני, ע' 31 הע' 38. בבטאון חב"ד שם: תרנ"ט או תר"ס.

[6] בטאון חב"ד שם; בינוני, ע' 36.

[7] בינוני, ע' 39-40.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קִייֶבְמַן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.
-==בתומכי תמימים==
+==הורודוק==
-נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].
+נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34-35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.
-בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.
+==תומכי תמימים==
+בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.
 ==עובד ה' מופלא==