חתונת אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(←השידוך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==השידוך== | ==השידוך== | ||
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]] | [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]] | ||
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". | בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. | ||
העיר [[וורשה]] נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' [[משה הורנשטיין]] ומרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאימתו"{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.}}. | |||
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת ב[[י"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה ל[[וורשה]]. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ג כסלו]]. במהלך אותו התקיים ה[[חתן מאהל]] בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר{{הערה|שם=אלטהויז|יומן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].}}. | |||
אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ר' [[דוד בורנשטיין]] מסוכטשוב, ר' [[יצחק מנחם מענדל דנציגר]], בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' [[מרדכי יוסף טברסקי]], ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ועוד{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.}}. | |||
==החתונה== | ==החתונה== | ||
גרסה מ־12:13, 9 בדצמבר 2022
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא התקיימה בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר ורשה שבפולין. בחתונה השתתפו אדמו"רים וראשי ישיבות גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב לחסידות חב"ד ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.
השידוך
בשנת תרע"ט אמר הרבי הרש"ב לבנו, הרבי הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[1]. ביום שישי ערב שבת קודש פרשת תולדות, ו' בכסלו שנת תרפ"ט נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין הרבי למרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[2].
העיר וורשה נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' משה הורנשטיין ומרת חיה מושקא כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאימתו"[3].
בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של הרבי הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת בי"ב כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה לוורשה. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ בי"ג כסלו. במהלך אותו התקיים החתן מאהל בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר[4].
אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' אברהם מרדכי אלתר מגור, ר' דוד בורנשטיין מסוכטשוב, ר' יצחק מנחם מענדל דנציגר, בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' מרדכי יוסף טברסקי, ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין ועוד[5].
החתונה
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואין של הרבי בחצר ישיבת תומכי תמימים ורשה. מסדר הקידושין היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות[6].
עדי הכתובה היו החסידים רבי דובער משה שמוטקין מורשה – מחסידי הרבי מהר"ש ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מנחם מענדל קופרשטוך – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר.
במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.
אירוע מקביל ביקטרינוסלב
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה[7].
האירועים אחר החתונה
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בורשה. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר סיפורים נוראים של החסיד רבי יעקב בכרך מקידאן ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת סיפורי חסידים.
ביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו הרבי והרבנית לריגא והתגוררו שם במשך כשני חודשים, ובי' שבט תרפ"ט עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.
מעלת היום
בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי התוועדות פתאומית[8], בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:
חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'.
- זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.
גם בשנת תשל"ט בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.
לקריאה נוספת
- הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.
קישורים חיצוניים
- היום שקישר אותי איתכם - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י"ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים
- החתונה של הדור השביעי
- יומן החתונה (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)
- שיחת י"ד בכסלו שנת תשי"ד "היום שקישר אותי עמכם"
- החתונה המלכותית, סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.
- התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול
- שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו - באתר , י"ב בכסלו ה'תשע"ה
- ימי שמחה, תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך תשורה אלול תשע"ו
- מערכת שטורעם, פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו - באתר שטורעם
- סקירת מאורעות החתונה בתוך תשורה לרגל יובל ה75
- הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי עדותו של הרב אברהם גודין
- לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו
- זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ נישואי הנשיאים (ספר)
- ↑ מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
- ↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.
- ↑ יומן ר' אליהו חיים אלטהויז.
- ↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.
- ↑ כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל הרבי הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
- ↑ תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה (עמ' 15)
- ↑ בעקבות בקשתה של אמו, הרבנית חנה. בצילא דמהימנותא קובץ ב'