דוד יעקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|לא מובן, עריכה לשונית}} | {{עריכה|לא מובן, עריכה לשונית}} | ||
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]] | [[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]] | ||
הרב '''דוד יעקובסון''' ( | הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]]-[[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו | נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו ה[[רב בן ציון יעקובסון]]. | ||
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן | בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותו זמן כרבה של ה[[עיירה]]. | ||
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו | לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}. | ||
עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות". | עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות". | ||
גרסה מ־02:17, 14 באפריל 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מובן, עריכה לשונית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב דוד יעקובסון (תרי"ב-תרפ"ו) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התמימים הלומדים בתומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים
נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לאביו הרב בן ציון יעקובסון.
בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן באותו זמן כרבה של העיירה.
לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו כרב העיירה. אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[1].
עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. אדמו"ר המהר"ש התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".
תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק אדמו"ר המהר"ש ובנו וממלא מקומו אדמו"ר הרש"ב ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב שמואל בצלאל שפטיל ולרב יעקב מרדכי בזפלוב שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת תרמ"ז ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו.
בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת חסידות חב"ד לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז[דרושה הבהרה][דרוש מקור] היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור.
בזכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך לדוגמה קרה כאשר הממשלה אסרה על אנשים פרטיים ליצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון עלה על הבימה בבית הכנסת המרכזי של העיירה והודיע שהדבר אסור מצד דיני התורה.
משפחתו
לו ולרעייתו לאה לה נישא כשהייתה בגיל 12 בלבד, נולדו 14 ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).
קישורים חיצוניים
- מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב מתוך הארכיון הלאומי הרוסי
- מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב גרשון חן - רב שיכון חב"ד בירושלים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל.