שלום בית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(עיצוב)
(תיקון. העתקתי מה שהרבי כותב בדיוק)
 
שורה 59: שורה 59:
כאשר יש טענות – יש לברר אותם בפני רב מורה הוראה, בנוכחות הבעל והאשה יחד{{הערה|שם=חיח|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=225 אגרות קודש חלק יח עמוד רכה].}}, ובמקרים אחרים הציע הרבי שצריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל"ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.
כאשר יש טענות – יש לברר אותם בפני רב מורה הוראה, בנוכחות הבעל והאשה יחד{{הערה|שם=חיח|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=225 אגרות קודש חלק יח עמוד רכה].}}, ובמקרים אחרים הציע הרבי שצריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל"ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.


פיוס דעת האשה צריך להיות על ידי שגורמים לה קירוב הדעת בענינים אחרים, ולא על ידי נסיון לשכנע אותה באמצעות תשובות שכליות{{הערה|1=[ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=526 אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכו].}}.
פיוס דעת האשה צריך להיות על ידי שגורמים לה קירוב הדעת בענינים אחרים, ולא להסתפק בשכנוע ע"י טענות שכליות של המוח בלבד.{{הערה|1=[ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=526 אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכו].}}.


פעמים רבות, הריחוק בין הבעל והאשה נגרם מקירוב בלתי-רצוי שנעשה שלא על פי תורה, ולכן התיקון לזה הוא לימוד ההלכות והזהירות בשמירה על דיני טהרת המשפחה, צניעות, וכו'{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=55&cPartLetter=b&nPageNumber=108 אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקלט]. [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=b&nPageNumber=235 חלק י"ח עמוד רלה].}}, ובמקרה של פער דתי בין הבעל והאשה בעקבות [[חזרה בתשובה]] של אחד מבני הזוג, יש לנקוט בגישה ידידותית ועקבית שתגרום גם לבן הזוג לרצות להיות שותף לתהליך ולא להרגיש שהוא צריך להתנגד ל'השתלטות' של הצד השני{{הערה|תרגום מספר מכתבי הרבי באנגלית של הרב מינדל עמודים 412 ואילך.}}, וכן על ידי [[דוגמה חיה]]{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד עה.}}.
פעמים רבות, הריחוק בין הבעל והאשה נגרם מקירוב בלתי-רצוי שנעשה שלא על פי תורה, ולכן התיקון לזה הוא לימוד ההלכות והזהירות בשמירה על דיני טהרת המשפחה, צניעות, וכו'{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=55&cPartLetter=b&nPageNumber=108 אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקלט]. [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=b&nPageNumber=235 חלק י"ח עמוד רלה].}}, ובמקרה של פער דתי בין הבעל והאשה בעקבות [[חזרה בתשובה]] של אחד מבני הזוג, יש לנקוט בגישה ידידותית ועקבית שתגרום גם לבן הזוג לרצות להיות שותף לתהליך ולא להרגיש שהוא צריך להתנגד ל'השתלטות' של הצד השני{{הערה|תרגום מספר מכתבי הרבי באנגלית של הרב מינדל עמודים 412 ואילך.}}, וכן על ידי [[דוגמה חיה]]{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד עה.}}.

גרסה אחרונה מ־12:04, 24 במאי 2023

קטע ממענה הרבי בנוגע לשלום בית:
1) פשוט שגדול השלום בכלל ובפרט שבין איש לאשתו, שלכן כל יגיעה והשתדלות בזה כדאיות. 2) כנראה ביחס לבעלה שיחיה עד עתה הלכה בדרך אנשי המוסר (להראותו החסרונות, להדגישן וכו'), ואין צועקין על העבר. ועל כל פנים מכאן ולהבא תאחז (גם בזה) בדרכי החסידות (להראותו המעלות שבו ובמילא אם ינצלן עוד יותר מאשר עד עתה – אף שגם עד עתה ניצלן – ירוויחו כולן בגשמיות ורוחניות וכו').

שלום בית הוא המצב האידיאלי אליו צריכים לשאוף בני זוג נשואים. השמירה על שלום הבית מביאה את הברכה הגדולה ביותר בכל מה שהם צריכים, וכל מאמץ עבור זה כדאי.

האתגר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפילו כאשר גם האיש וגם האשה מגיעים מרקע דומה, יש סיכון לא מבוטל שההתאמה לא תצליח, ואפילו כאשר בני הזוג הכירו תקופת זמן קודם הנישואין, אין בכך שום הבטחה שההתאמה תצליח גם תחת מחוייבות הנישואין הקבועה והמתמשכת[1], ובפרט שהיצר הרע מתאמץ במיוחד להפריע לשלום בית, היות וגדול השלום, והתורה דרכיה דרכי נועם ועל נתיבותיה שלום.

בדור שלנו יש קושי מיוחד בשמירה על שלום בית כיון שעומדים בזמן של סיום הגלות, שכל הסיבה שלה הוא החסרון בשלום בין בני ישראל[2], ולכן היצר הרע מתאמץ במיוחד להטיל פירוד הלבבות שלא יהיה שלום בעולם ובפרט בין איש ואשה שהם בודגמת הקב"ה וכנסת ישראל, אך צריך לדעת עם זאת שהקב"ה נותן לאדם את הכוחות לפי הקושי שמזדמן לו וככל שהקושי גדול יותר, הכוחות להתגבר עליו גדולים יותר[3].

חיי המשפחה דורשים מהאיש, ועוד יותר מהאשה, יתר שימת לב ויחסים כנים של מסירות ועדינות, שזה חייב לעלות בהרבה זמן ואנרגיה[4].

מעלת השלום בית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדברי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל הפליגו מאוד במעלת השלום בכלל, ובשלום בין איש לאשתו בפרט, חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה אומר שמוטב שימחה שמו על המים בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו[5].

בנוסף, הרבי מדגיש את העובדה שמידי בוקר בפתיחת התפילה אנו מזכירים גודל השלום בין איש ואשתו[6] כאחד מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא . . וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ"[7][8].

כך גם קבעו חז"ל בנוסח ברכת הנישואין שהוא היסוד לכל הקמת בית בישראל - שיהיה 'בנין עדי עד'.

כל מאמץ לחזק את השלום מוצדק, היות והשלום הוא כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה בגשמיות וברוחניות גם יחד[9], וההיפך מהשלום עלול לגרום למצב של פירוד בין בני הזוג, מצב שעליו נאמר "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות"[10].

התייחסויות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

" שלום – אפילו גרוע, טוב יותר ממריבה – אפילו קלה וטובה "

רבותינו נשיאינו ייקרו במאוד את ה'שלום בית', דבר שניתן היה להבחין בו באופן מודגש בערב ראש השנה, שלמרות גודל יוקר הזמן – הקדישו פסק זמן להיכנס ולשוחח עם בנות זוגם, הרבניות[11].

הקושי הגדול בשלום בית, מראה שדווקא זהו ה'בירור' שמוטל על זוג זה, ולכן זה עצמו צריך לתת להם מרץ וכח להתאמץ ולהתגבר להשכין שלום בבית[12].

היחס בין הבעל והאשה משפיע על הילדים, מצב רוחם והצלחתם, וכאשר זוכרים זאת – קל יותר לשים להתייחס בצורה הנכונה ולא להיסחף לרצון ריגעי להתנצח[13].

"הכל ללא יוצא מן הכלל, תורה ומצוות, בריאות, ילדים, פרנסה, לגרום נחת להורים ולידידים טובים, ולהיות אהוב ונחמד על הבריות- כמאמר "כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו" הכל תלוי בחיי משפחה נכונים. השלום בין האיש והאשה קודם על פי תורה אפילו למצות כיבוד אב ואם"[4].

עצות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלוי בכל אחד מבני הזוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל מכתב שהגיע לרבי בנוגע לשלום בית, השיב הרבי לכותב המכתב שהדבר תלוי בו, הן כאשר כותב המכתב היה הבעל, והן כאשר האשה היא זו שפנתה אל הרבי.

כאשר הבעל היה זה שכתב, הסביר הרבי שהיות ועל פי דברי חז"ל "נשים דעתן קלה" ודמעתה של האשה מצויה, כאשר יש חילוקי דעות – ובפרט בענינים של שייכים ישירות לעבודת השם – הבעל צריך להיות זה שמוותר[3], כפי שגם רואים שעל פי הלכה אחריות וחובת הדלקת נר שבת שמטרתה להוסיף בשלום בית – מוטלת על הבעל דווקא (למרות שהאשה היא זו שמדליקה בשליחותו)[14], ובפרט שלשון חז"ל היא שהברכה לאדם היא בשביל אשתו, ולא להיפך[12], וכן ההתבוננות בכך שחז"ל מדריכים שהבעל יהיה "מכבדה יותר מגופו", ובפרט כשמתקרבים לזמן שבו 'נקבה תסובב גבר' – דבר המגביר את רגש הכבוד והזהירות ביחס לאשה, וכאשר הבעל הוא בבחינת 'חבר' גם האשה תתנהג כ'אשת חבר', וכאשר הוא יתנהג כמו ליסטים, היא תהיה 'אשת ליסטים'...[15].

כאשר האשה היא זו שפנתה, כתב הרבי שזה תלוי בעיקר באשה, כמו שכתוב "חכמת נשים בנתה ביתה", והיא "עקרת הבית" ויש לה תכונות מיוחדות המסייעות לה להיות זו שמשכינה שלום בבית.

יסודות ועקרונות מנחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיי משפחה נכונים על פי התורה דורשים הבנה, מאמץ, מסירות, סבלנות, טוב לב, נקיון, נינוחות, הופעה מסודרת, מצב רוח שמח, הסברת פנים והנהגה ידידותית, וכן הערכה נכונה לחשיבות הגדולה של חיי משפחה מתוך שלום בית, היות ודווקא כאשר מייחסים לזה את החשיבות, מוכנים להשקיע בזה ונמנעים מלעשות דברים שעלולים לפגוע בשלום בית[4].

ההפנמה שחילוקי דעות הן דבר טבעי, כפי דברי חז"ל שאין דעותיהם של בני האדם שוות כשם שאין פרצופיהם דומים – מרככת את הקושי בניהול הבית בצורה משותפת למרות נקודות המבט השונות. בנוסף, יש לחדד ולזכור שלכל אחד יש חסרונות, וכשם שצד אחד לא רוצה שידגישו את החסרונות שלו, כך צריך להתייחס לחסרונות של בן הזוג, ולדעת שמצב זה של חוסר התאמה וקושי בשלום בית נמצא אצל כולם, והמצב בין בני הזוג אינו יוצא מן הכלל ואינו גרוע ביחס לזוגות אחרים[16].

בכל פעולה צריכים הצדדים לזכור שהפעולה משפיעה לטובה או לרעה לא רק על בן הזוג, אלא גם עליהם עצמם, ולפעמים התוצאה השלילית משפיעה לרעה עוד יותר על מי שעשה אותה מאשר על בן הזוג[17].

לא נכון שצד אחד יוותר על הכל – כיון שזהו ויתור בלי גבול, הוא לא יוכל לעמוד בזה לאורך זמן, וממילא זה רק יחריף את המצב בהמשך[18].

כאשר מגיע מצב של חוסר הסכמה, יש להתאזר בסבלנות ולהימנע מלהיכנס בוויכוח, וכאשר הצד השני רואה שאין לו עם מי להילחם – הרגש שגורם לו לרצות ולהוכיח ולהתווכח הולך ופוחת ועד שנעלם כליל, והוא מתחיל לראות את הדברים בצורה שכלית ואובייקטיבית יותר ואז קל לגשר על הפערים[19].

לקרובי המשפחה אסור להתערב בחיכוכים, והדבר רק גורם לפירוד גדול יותר[20], וההשפעה צריכה להיות על ידי ידידים, וכביכול שזה יהיה נראה כאילו הם עושים זאת על דעת עצמם ולא בשליחות הקרובים או אחד הצדדים[21].

עצות והדרכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על יסוד דברי חז"ל "איש ואשה זכו – שכינה שרויה ביניהם", כאשר הבעל והאשה (בנפרד ולחוד) מחזקים את הקשר שלהם עם הקב"ה לימוד תורה ושמירת המצוות – זה מסייע להשכנת השכינה ביניהם שפועלת שלום בית, וכאשר יש 'שלום בית' בין הנשמה והגוף - זה מוסיף לשלום בית בין הבעל והאשה[22], ויש להתבונן בכך שהשידוך בין בני הזוג נקבע מלמעלה, וממילא גם כשיש קושי הפתרון הוא לא להכאיב על עצמו, אלא לחפש דרכים חיוביות לתקן זאת, כאשר הדרך החיובית עצמה בכוחה להביא לרוגע ולאווירה טובה והיא כדאית הרבה יותר מהמאמץ שצריך להשקיע בוויתור[23].

אם צד אחד הוא האשם, בוודאי צריך להיות קל לתקן את זה; לעומת זאת, אם צד זה הוא הצודק, גם צריך להיות קל להיות מבין ואציל נפש, על מנת להבטיח שהשכינה העליונה תשכון בבית[7].

כאשר יש טענות – יש לברר אותם בפני רב מורה הוראה, בנוכחות הבעל והאשה יחד[8], ובמקרים אחרים הציע הרבי שצריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים[24], ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל[25].

פיוס דעת האשה צריך להיות על ידי שגורמים לה קירוב הדעת בענינים אחרים, ולא להסתפק בשכנוע ע"י טענות שכליות של המוח בלבד.[26].

פעמים רבות, הריחוק בין הבעל והאשה נגרם מקירוב בלתי-רצוי שנעשה שלא על פי תורה, ולכן התיקון לזה הוא לימוד ההלכות והזהירות בשמירה על דיני טהרת המשפחה, צניעות, וכו'[27], ובמקרה של פער דתי בין הבעל והאשה בעקבות חזרה בתשובה של אחד מבני הזוג, יש לנקוט בגישה ידידותית ועקבית שתגרום גם לבן הזוג לרצות להיות שותף לתהליך ולא להרגיש שהוא צריך להתנגד ל'השתלטות' של הצד השני[28], וכן על ידי דוגמה חיה[29].

יש לוודא שלא פגעו במישהו קודם הנישואין[30], ובמידה ומדובר בזיווג שני – שהגט מנישואין הראשונים היה ברצון שלם של האשה[31].

אחד שעבר בחלוקת דולרים שאל את הרבי בנוגע לסגולה של קיפול הטלית מיד במוצאי שבת כסגולה לשלום בית, והרבי השיב שסגולה בדוקה יותר לקפל את השרוולים ולעזור לאישה[32], ובמקרים אחרים הציע הרבי את בדיקת התפילין והמזוזות התחזקות בשיעורי החת"ת, והקפדה על נתינת פרוטות לצדקה קודם התפילה, ולהוסיף בשלום בלי גבול[33].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אדמו"ר הזקן מסופר שהוא עצמו עסק בהבאת שלום בית בין בני זוג, דבר שגזל ממנו זמן רב, וכששאלו אותו כיצד יתכן שמבטל מתורתו עבור השכנת שלום בית, והרי כתוב: "ותלמוד תורה כנגד כולם"?, השיב שהפירוש המדוייק בדברי המשנה הוא ששלושת הדברים יחד: "(א) עיון תפילה (ב) והבאת שלום שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו (ג) ותלמוד תורה" הם "כנגד כולם"[34].

גם על הרבי עצמו מסופר שבאופן חריג נסע בעצמו יחד עם הרבנית לבקר בבית של בני זוג על מנת להשכין שלום ביניהם[דרוש מקור].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב מנחם והבה, אסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כח
  • אור הבית - מכתבי הרבי ועצותיו לחיי נישואין מאושרים (עורך: הרב זאב ריטרמן). הוצאת תורה אור. מהדורה חדשה - תשע"ג.
  • הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לגליון כפר חב"ד: ושמח את אשתו, 1876 עמוד 22  •  סוכת שלום, 1878 עמוד 18  •  להתווכח בדרך הנכונה, גליון 1879 עמוד 22  •  כלי מחזיק ברכה, גליון 1880 עמוד 22  •  בנין עדי עד, 1883 עמוד 22

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתונה
הכנות לחתונה גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה
מהלך החתונה שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
נישואין והנהגת הבית שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין
ניגונים מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר
ערכים קרובים גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני

הערות שוליים

  1. ↑ מכתב הרבי ערב חג הסוכות תשכ"ז.
  2. ↑ מסכת יומא ט, ב.
  3. ↑ 3.0 3.1 [ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1154.htm אגרות קודש חלק ד' אגרת א'קנד].
  4. ↑ 4.0 4.1 4.2 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד נז (באידיש. ראו תרגום לעברית – עמוד 7).
  5. ↑ סוכה נג, ב.
  6. ↑ בסיום ברכות השחר, המשנה הראשונה במסכת פאה.
  7. ↑ 7.0 7.1 [ beer7.org/20613_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94/ ממכתב ז' תמוז תשל"ב].
  8. ↑ 8.0 8.1 אגרות קודש חלק יח עמוד רכה.
  9. ↑ משנה עוקצין ג יב.
  10. ↑ גיטין צ, ב.
  11. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=32&cPartLetter=b&nPageNumber=39 התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 9, משיחת יום ב' דראש השנה]. המשמש בקודש סיפר על הרבי שהקפיד לשתות בכל בוקר וערב כוס תה עם הרבנית חיה מושקא, '14 כוסות תה בשבוע'.
  12. ↑ 12.0 12.1 אגרות קודש חלק ה' עמוד לט.
  13. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=12&cPartLetter=b&nPageNumber=211 אגרות קודש חלק ח' עמוד ריא].
  14. ↑ עולת שבת סימן רס"ג סעיף א וקונטרס אחרון שם.
  15. ↑ אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשיח (תרגום לעברית בעמוד 344).
  16. ↑ אגרות קודש חלק ה' עמוד סא.
  17. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=49&cPartLetter=B&nPageNumber=96 אגרות קודש חלק י"ד עמוד צו].
  18. ↑ [ http://www.teshura.com/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf קובץ 'מבית המלכות' עמוד 50], ועוד.
  19. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=12&cPartLetter=b&nPageNumber=58 אגרות קודש חלק ח' עמוד נח].
  20. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=9&cPartLetter=b&nPageNumber=289 אגרות קודש חלק ה' עמוד רפט]. חלק י' עמוד נח.
  21. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=b&nPageNumber=169 אגרות קודש חלק יח עמוד קסט], ועמוד קיט, ועמוד שעג.
  22. ↑ אגרות קודש חלק ה' עמוד רכד.
  23. ↑ אגרות קודש חלק ט' עמוד קיט.
  24. ↑ לקוטי שיחות חל"ח עמוד 189.
  25. ↑ בתבונה בונה ביתה עמוד 91.
  26. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=526 אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכו].
  27. ↑ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקלט. חלק י"ח עמוד רלה.
  28. ↑ תרגום מספר מכתבי הרבי באנגלית של הרב מינדל עמודים 412 ואילך.
  29. ↑ אגרות קודש חלק יד עמוד עה.
  30. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=14&cPartLetter=b&nPageNumber=110 אגרות קודש חלק י' עמוד קי].
  31. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=10&cPartLetter=b&nPageNumber=143 אגרות קודש חלק ו' עמוד קמג].
  32. ↑ "אור הבית" חלק ב' עמוד 372.
  33. ↑ אגרות קודש חלק יא עמוד כט.
  34. ↑ אוצר פתגמי חב"ד.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_בית&oldid=597994"