סאם סאפאזשניק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך על מושג בסיסי בחסידות חבד בכלל ובדור השביעי בפרט.)
 
מ (הגהה)
שורה 3: שורה 3:
ב[[פארבריינגען]] (התוועדות חסידית) ב[[שבת קודש]] [[פרשת בראשית]] [[תשמ"ב]]{{הערה|'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=311&hilite= תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב]''', כרך א', עמ' 304, באתר [[HebrewBooks]].}}, סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!..  וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".
ב[[פארבריינגען]] (התוועדות חסידית) ב[[שבת קודש]] [[פרשת בראשית]] [[תשמ"ב]]{{הערה|'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=311&hilite= תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב]''', כרך א', עמ' 304, באתר [[HebrewBooks]].}}, סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!..  וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".


בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי סיפור זה בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הסיפור אכן מובא ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, בשיחה מ[[תרח"צ]], {{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}} בשם החסיד המפורסם [[הרשב"ץ]]. אך בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]]{{הערה|'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989147 תו"מ-התוועדויות, תשי"ג]''', שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.}} הסיפור מסופר בשם החסיד ר' [[בערע וואלף]]{{הערה|ראו אודותיו ב'''סה"ש תרצ"ז''', ע' 231 הערה 8. וש"נ.}}.
בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי סיפור זה בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הסיפור אכן מובא ע"י אדמו"ר הריי"צ, בשיחה מ[[תרח"צ]], {{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}} בשם החסיד המפורסם [[הרשב"ץ]]. אך בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]]{{הערה|'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989147 תו"מ-התוועדויות, תשי"ג]''', שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.}} הסיפור מסופר בשם החסיד ר' [[בערע וואלף]]{{הערה|ראו אודותיו ב'''סה"ש תרצ"ז''', ע' 231 הערה 8. וש"נ.}}.
==הוראה ולימוד מהסיפור==
==הוראה ולימוד מהסיפור==
בשיחת שבת קודש, [[פרשת שלח]] [[תשי"א]], ביאר הרבי את המסר מהסיפור, שעל חסיד לא להיות 'עצמאי':{{הערה|'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989401 שיחת פרשת שלח, תשי"א]''', באתר [[Chabad.org]].}} "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ("ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...), ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר ("דורכטאָן") כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי. – על כגון-דא אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר9 הביטוי "סאַם סאַפּאָזשניק" (הוא עצמו סנדלר)... ודוגמתו בהנמשל – זה שחושב שגם הוא יכול לברר כל דבר בעצמו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי."{{הערה|ברשימה אחרת, שסיפר גם אודות מתנגד שלא היה חושש לומר חידוש שאינו מתאים לדברי הראשונים, באמרו: מהי אשמתי שנולדתי כך וכך שנים לאחרי הרשב"א?!..; ראו תו"מ ח"ב ע' 129 הערה 104.}}.
בשיחת שבת קודש, [[פרשת שלח]] [[תשי"א]], ביאר הרבי את המסר מהסיפור, שעל חסיד לא להיות 'עצמאי':{{הערה|'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989401 שיחת פרשת שלח, תשי"א]''', באתר [[Chabad.org]].}} "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ("ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...), ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר ("דורכטאָן") כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי. – על כגון-דא אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר9 הביטוי "סאַם סאַפּאָזשניק" (הוא עצמו סנדלר)... ודוגמתו בהנמשל – זה שחושב שגם הוא יכול לברר כל דבר בעצמו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי."{{הערה|ברשימה אחרת, שסיפר גם אודות מתנגד שלא היה חושש לומר חידוש שאינו מתאים לדברי הראשונים, באמרו: מהי אשמתי שנולדתי כך וכך שנים לאחרי הרשב"א?!..; ראו גם '''[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/19/index.htm תו"מ ח"ב]''', שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"א]], ע' 129 הערה 104.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־19:23, 22 באוגוסט 2022

סאם סאפאזשניק (בתרגום מיידיש: 'אני בעצמי סנדלר') הוא ביטוי, מתוך סיפור חסידי, המקובל בחסידות חב"ד המבטא את ההתקשרות והקבלת-על באופן מוחלט כלפי הרבי.

מקור הביטוי

בפארבריינגען (התוועדות חסידית) בשבת קודש פרשת בראשית תשמ"ב[1], סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!.. וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".

בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי סיפור זה בשם אדמו"ר הריי"צ. הסיפור אכן מובא ע"י אדמו"ר הריי"צ, בשיחה מתרח"צ, [2] בשם החסיד המפורסם הרשב"ץ. אך בשיחת י"ב תמוז תשי"ג[3] הסיפור מסופר בשם החסיד ר' בערע וואלף[4].

הוראה ולימוד מהסיפור

בשיחת שבת קודש, פרשת שלח תשי"א, ביאר הרבי את המסר מהסיפור, שעל חסיד לא להיות 'עצמאי':[5] "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ("ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...), ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר ("דורכטאָן") כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי. – על כגון-דא אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר9 הביטוי "סאַם סאַפּאָזשניק" (הוא עצמו סנדלר)... ודוגמתו בהנמשל – זה שחושב שגם הוא יכול לברר כל דבר בעצמו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי."[6].

הערות שוליים

  1. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב, כרך א', עמ' 304, באתר HebrewBooks.
  2. השיחות' תרח"צ, (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.
  3. תו"מ-התוועדויות, תשי"ג, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.
  4. ראו אודותיו בסה"ש תרצ"ז, ע' 231 הערה 8. וש"נ.
  5. שיחת פרשת שלח, תשי"א, באתר Chabad.org.
  6. ברשימה אחרת, שסיפר גם אודות מתנגד שלא היה חושש לומר חידוש שאינו מתאים לדברי הראשונים, באמרו: מהי אשמתי שנולדתי כך וכך שנים לאחרי הרשב"א?!..; ראו גם תו"מ ח"ב, שיחת י"ט כסלו תשי"א, ע' 129 הערה 104.