ט"ו באב – הבדלי גרסאות
מה הקשר לימי חב"ד? |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ט"ו באב''' הוא יום חג, עליו מובא | '''ט"ו באב''' הוא יום [[חג]], עליו מובא ב[[גמרא]]<REF>[[תענית]] כו ע"ב.</REF>: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכ[[יום הכיפורים]]". | ||
==הסיבות לשמחה== | |||
ב[[גמרא]]<REF>[[בבא בתרא]] קכא ע"א.</REF> מובאים כמה סיבות למה שמחים ביום זה: | |||
א. "יום שהותרו שבטים לבא זה בזה". | |||
ב. "יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל". | |||
ג. "יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל". | |||
ד. "יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה". | |||
ה. "יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה". ("ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת<REF>[[רש"י]] שם.</REF>") | |||
בהמשך ה[[גמרא]] שם<REF>[[בבא בתרא]] שם ע"ב.</REF> מובא כי מיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF> | |||
==ט"ו באב ע"פ חסידות== | |||
ב[[חסידות]] מבואר<REF>ספר המאמרים מלוקט ח"ד עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.</REF> שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום. | |||
ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, ומידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל", כי היא מקור נשמות ישראל וכמאמר: "ישראל דומין ללבנה". | |||
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת בית המקדש ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו<REF>[[גיטין]] נו ע"ב.</REF>, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | ||