קליפת מדין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
*ספר המאמרים תשמ"ז, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפג-קפה; ספר המאמרים תש"מ, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפח-קצב
*ספר המאמרים תשמ"ז, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפג-קפה; ספר המאמרים תש"מ, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפח-קצב
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/40/%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf הולדת הנרקיסיזם]''', שיעור לפרשת מטות תשפ"ב
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/40/%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf הולדת הנרקיסיזם]''', שיעור לפרשת מטות תשפ"ב
==ראו גם==
* [[התרגיל המסריח]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קליפות]]
[[קטגוריה:קליפות]]

גרסה מ־12:25, 21 ביולי 2022

קליפת מדין, היא קליפה הנובעת מהרגשת הישות הגורמת לפירוד ומביאה לאריכות הגלות. היא נקראת בשם זה מלשון מדון, פירוד והתחלקות. עיקר התיקון של קליפה זו הוא על ידי התורה, שענינה הוא אחדות והתכללות, ועל ידי משה שבדור.

מקור השם

בתורה מתואר כיצד לפני הכניסה הראשונה לארץ היו צריכים בני ישראל להילחם עם אנשי מדיין, עם מצאצאי קטורה אשת אברהם.

המלחמה הייתה בציווי ה', על רקע וכנקמה למעשיהם של המדיינים שהחטיאו בני ישראל בגילוי עריות ובעבודה זרה. במלחמה נהרגו כל הזכרים שבהם, ולאחר מכן גם הנשים הראויות למשכב זכר.

בתורת החסידות

אדמו"ר הזקן מבאר שענינה של קליפת מדין הוא שנאת חנם, דבר הרמוז גם בשמם של אנשי מדין, מלשון ריב ומדון[1].

אדמו"ר הרש"ב מרחיב ומבאר שקליפת מדין שהוא הפירוד וההתחלקות - היא ההיפך הגמור מענינה של צד הקדושה שענינה הוא אחדות[2].

השורש של קליפת מדין הוא בעולם התוהו[3], שאף בו המידות היו בפירוד והתחלקות וכל אחת מהן טענה 'אנא אמלוך' ולא היו בהתכללות, ומסיבה זו 'קליפת מדין' פוגמת בשם הוי"ה, וענינה של מלחמת מדין בעבודת השם הוא "לנקום שם הוי'"[4], ולכן המלחמה הזו שייכת דווקא לשבט לוי שענינו אחדות[5] ונקראת על שם משה שהוא בחינת התכללות[6], ובשונה משאר המידות הרועות שפוגמות רק בבחינה מסויימת או באות מסויימת בשם הוי', קליפת מדין פוגמת בכללות שם הוי'[7].

על אף האמור, קליפת מדין אינה אינו רע גמור, ואף אינה חלק מקליפת נוגה[8], אך היא מקור התהוות הרע[9].

בספירות דלעומת זה, מקומה של קליפה זו הוא כנגד ספירת החכמה דקדושה, היות שחכמה דקדושה ענינה ביטול ואחדות[10], ועל כן מובא בכמה מקומות שענינה של קליפה זו הוא לימוד חכמות חיצוניות[11].

תיקון הקליפה

כיון שקליפת מדין פוגמת בכללות שם הוי', התיקון שלה קשה מאוד[7], גם בעבודת המידות בפשטות, כיון שקליפת מדין הוא שנאה ופירוד מהזולת 'בחינם', לא בגלל פרט מסויים או בגלל שעשה לו משהו, אלא עצם העובדה שאינו יכול לסבול את זולתו גם כשלא היתה לו עמו שום היכרות מוקדמת, קשה מאוד לתקן ולבטל אותה[12], ועיקר התיקון של קליפה זו הוא על ידי התורה שענינה הוא אחדות[13].

עובדה זו היא גם הסיבה לכך שהיה צריך להכניע את קליפת מדין לפני מתן תורה, באמצעות כך שיתרו כהן מדין הגיע והתבטל[14].

תיקון קליפת מדין לוקחת 'שהות רב', וזו הסיבה לאריכות הגלות[15], כשהתכלית היא לא רק לבטל את קליפה זו, אלא להפוך אותה לטהר ולהעלות את מדין לקדושה[16].

החילוק מקליפת עמלק

המקור לשנאת הזולת של קליפת מדין הוא הרגשת הישות העצמית, השוללת את מציאותו של הזולת באשר הוא[17], דבר הדומה מאוד לקליפת עמלק הקשורה אף היא עם הרגשת הישות[18], כשהחילוק ביניהם הוא שקליפת עמלק היא הביטוי של הדבר בחוצפה ובהרגשת הישות העצמית, ואילו בקליפת מדין עיקר הדגש הוא על הזולת, הפירוד ממנו ושנאתו.

הקשר בין ביטול קליפת מדין וקליפת עמלק בא לידי ביטוי גם בכך שמה שהביא את יתרו להתבטל בפני הקדושה, שהוא ביטול קליפת מדין כהכנה למתן תורה כדלעיל, היא השמועה שהגיעה אליו אודות ביטול קליפת עמלק[19]

לקריאה נוספת

  • לקוטי שיחות חלק טז, עמוד 202-192
  • מיכאל אהרן זליגסון, החילוק בין קליפת מדין לקליפת עמלק, קובץ דידן נצח, ברוקלין, תשמ"ח, עמודים ד-ה
  • מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו חלק ב', עמ' תקצ-תריג
  • מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה והמועדים חלק א' ברוקלין, תשמ"ט, עמוד ש-שז
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר חלק ה', ברוקלין תש"נ, עמוד א'תשלט ואילך
  • ספר המאמרים תשמ"ז, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפג-קפה; ספר המאמרים תש"מ, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפח-קצב
  • שניאור אשכנזי, הולדת הנרקיסיזם, שיעור לפרשת מטות תשפ"ב

ראו גם

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה, מטות, פז, א.
  2. ספר המאמרים תרנ"ט, (הוצאת ברוקלין תשע"א) עמוד רכו. עמוד רלט.
  3. לקוטי תורה, מטות, פה, ד. לקוטי לוי יצחק, אגרות קודש, עמוד שעד.
  4. לקוטי תורה, מטות, פה, ד, פו, ד; מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר, ה, עמוד א'תשלט.
  5. תורת מנחם חלק לז עמוד 177.
  6. לקוטי תורה מטות פז, א. ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רלט.
  7. 7.0 7.1 ספר המאמרים תרנ"ט ברוקלין תשע"א עמוד רלט.
  8. מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר, ה, ברוקלין, תש"נ עמ' א'תשמה.
  9. ליקוטי תורה, מטות, פו, א.
  10. תורת מנחם חלק לז, מטות-מסעי תשכ"ג, עמוד 177.
  11. לקוטי תורה תורת שמואל, תרל"ז, א, עמודים רמט, שלז.
  12. ספר המאמרים תרנ"ט ברוקלין תשע"א עמוד רכז.
  13. מאמר ד"ה 'החלצו מאתכם' מטות-מסעי תשמ"ז.
  14. לקוטי תורה, מטות, פה, ד; אור התורה שמות, ג, עמוד תשכט.
  15. אור התורה שבהערה הקודמת. וראו גם ליקוטי תורה מטות, פו, א.
  16. לקוטי שיחות חלק לג, עמוד 198.
  17. ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד רכח.
  18. ספר המאמרים תרס"ה, עמוד ריח.
  19. על הפסוק שמות יח, א: "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה", מבואר בגמרא בזבחים קטז, א: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק".