הרבנית חיה מושקא שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע"ה שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | {{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע"ה שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]] וב[[ריגא]]. | גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]], ובשנת תרפ"ח עברו ל[[ריגא]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]]. | |||
ב[[ג' כסלו תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]. | ב[[ג' כסלו תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]. | ||
שורה 22: | שורה 19: | ||
כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט. | כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט. | ||
==אישיותה== | |||
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי. | |||
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת. | |||
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
שורה 28: | שורה 30: | ||
הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה. | הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה. | ||
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. | את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
שורה 43: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]] | [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[ימי מלך]] | |||
* [[הרבנית]] |
גרסה מ־12:12, 19 במרץ 2010
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הרבנית חיה מושקא שניאורסון נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביטש שליד ליובאוויטש. הסבא אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש ואחר כך ברוסטוב ובריגא. בשנת תרע"ו נמלטה יחד עם משפחתה לרוסטוב ובשנת תרפ"ד היגרו ללנינגרד, ובשנת תרפ"ח עברו לריגא.
בג' כסלו תרפ"ט נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא.
ביום י"ד כסלו תרפ"ט נישאה הרבנית לכ"ק אדמו"ר שליט"א בעיר וורשה (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - אדמו"ר הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש.
השושבינים היו: אדמו"ר הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ) ורעייתו הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש). במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת תרצ"ג עברו לפריז ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.
בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.
כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.
אישיותה
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.
הסתלקותה
ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.
הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, אדמו"ר הריי"צ.
באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה קרן חמ"ש הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים עיה"ק בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.
כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר, הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.