לשכת ליובאוויטש האירופאית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז, בהמשך לזה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ר' ישראל דז'קאבסאהן נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר ל[[ניו יורק]]. | כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז, בהמשך לזה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ר' ישראל דז'קאבסאהן נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר ל[[ניו יורק]]. | ||
על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את "לשכה האירופאית לעזרת הפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו ר' [[בנימין גורדצקי]]. | על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את "לשכה האירופאית לעזרת הפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו ר' [[בנימין אליהו גורדצקי]]. | ||
בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות. | בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות. | ||
בהמשך השנים ניהלה | בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, חדרים וכו'. | ||
בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמדו בראשה הרבנים [[בנימין אליהו גרודצקי]], ובנו הרב [[שלום בער גורודצקי]]. מזכיר הלשכה מאז ועד היום הינו הרב [[רפאל ווילשאנסקי]]. | בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמדו בראשה הרבנים [[בנימין אליהו גרודצקי]], ובנו הרב [[שלום בער גורודצקי]]. מזכיר הלשכה מאז ועד היום הינו הרב [[רפאל ווילשאנסקי]]. |
גרסה מ־12:47, 9 במרץ 2010
"לשכת ליובאוויטש האירופאית" הינה ההמשך של לשכת עזרה לפליטים וסידורם. בשנת תש"ו נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיא לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיא, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיא, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיא, כחמש מאות מאנ"ש.
תחנתם הראשונה מעבר לגבול היתה – קראקא, ומשם המשיכו את דרכם לעיר לאדז' – לבוב, העיר הסמוכה לגבול רוסיא ופולין, שם הסתדרו רבים מאנ"ש, ומשם נסעו לפולין.
בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין – לאחרי המלחמה – והישיבה ליהודים בפולין נהיתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיא, מחמת היות ממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיא הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש בכל מיני אפשרויות לעזוב את פולין ולהמשיך את דרכם לעבר ארצות החופש בהקדם האפשרי.
כ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז, בהמשך לזה שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל ג'ייקובסון על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם לאדמו"ר הריי"צ, ר' ישראל דז'קאבסאהן נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר לניו יורק.
על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד אדמו"ר הריי"צ את "לשכה האירופאית לעזרת הפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו ר' בנימין אליהו גורדצקי.
בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.
בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, חדרים וכו'.
בתחילה עמד בראש הלשכה הרב שמואל זלמנוב ובהמשך עמדו בראשה הרבנים בנימין אליהו גרודצקי, ובנו הרב שלום בער גורודצקי. מזכיר הלשכה מאז ועד היום הינו הרב רפאל ווילשאנסקי.
שליח הרבי מלך המשיח ללישכה הינו הרב ראובן מטוסוב.