בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה

בית הכנסת אריכפובה מוסקבה.

אלפי יהודים מקבלים את גברת גולדה מאיר, ברחבה שלפני בית הכנסת, תש"ח.

בית הכנסת ברחוב ארכיפובה מוסקבה (שמו הרשמי: בית כנסת הכוראלי של מוסקבה) (ברוסית: Московская Хopaльнaя Cинaгoга) הוא אחד מבתי הכנסת החשובים העתיקים והיפים במוסקבה.

היסטוריה

הבית כנסת נפתח בשנת תרס"ו, ובעיצוב מיוחד שנבנה על ידי אדרכים מקצועיים, לשימוש הקהילה היהודית במוסקבה.

יחד עם בית הכנסת בלשייא ברונייא ובית הכנסת מרינא רושצ'א, הינם שלושת בית הכנסיות העתיקים במוסקבה ששרדו את תקופת הקומינזים, (בית הכנסת בלשייא ברונייא לא היה פעיל ורק אחרי נפילת הקומינזם חזר לתפקד).

בית הכנסת תפקד גם בתקופת ברית המועצות, למרות שבחלקו הועבר לצרכים אחרים.

באותה תקופה הסובייטים אסרו על רבנים לבקר במקום, ובשל כך הקהילה ארגנה את התפילות במסגרת "הופעות" של חזנים במקום. החזן יוסף מלובני שהוזמן למקום בליל שבת, הבחין במיקרופון שהונח שם, והצהיר שהוא לא מסכים להופיע עד שיסירו את המיקרופון. על מנת להסיר המיקרופון היה צריך לשבור את הבטון, וכך נעשה. כאשר סיפר זאת לרבי, אמר הרבי, שמעשה זה ישנה את ההיסטוריה של שמירת שבת.

בתחילת שנות הנו"ן כיהן כרב בית הכנסת הרב משה הויכברג.

בתחילת יסוד מחדש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה, שכנה בבית הכנסת.

רב בית הכנסת הנוכחי הוא אדולף שייביץ' המשתייך לקהילה הלטאית במוסקבה. בבית הכנסת קיים אולם תפילה נוסף ששימש בזמן הקומוניזם את קהילת חסידי חב"ד, ומשמש כיום את הקהילה הגדולה של יהודי גאורגיה שהיגרו למוסקבה, ובו התפילה מתנהלת בנוסח יהודי גאורגיה, בראשות הרב אברהם אלאשוילי המכהן גם כשליח חב"ד במקום.

פורים קטן תרפ"ז

בבית הכנסת זה אמר הרבי הריי"צ, מאמר בפורים קטן תרפ"ז, ד"ה "וקבל היהודים" (שעליו מיוסד המאמר של הרבי "ואתה תצוה") ובו דרש מהיהודים מסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, בזמן אמירת המאמר בית הכנסת שרץ סוכני ק.ג.ב., שכתבו כל מילה של הרבי, הרבי אמר שהוא רואה אותם והוא יודע מה הם עושים, אירוע רב רושם זה פעל על יהודים רבים, למסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, והוביל למאסר של הרבי הריי"צ בט"ו סיון והסתיים בחג הגאולה י"ב תמוז.

שמחת תורה

אחד האירועים היחידים שיתקיימו גם בשנים הקשות, היה שאלפי יהודים מכל הסוגים בבית הכנסת ובעיקר מחוצה לו בריקודם, במיוחד התחזקה התופעה אחרי מלחמת ששת הימים, שעוררה יהודים רבים, ליצור קשר עם צור מחצבתם{{הערה|1=ראה לובה אליאב בספרו "בין הפטיש והמגל", ו[[אלי ויזל], בספרו יהדות הדממה.}}.

פעולות מחתרתיות

ר' יולי אדלשטיין סיפר בשנות המ"ם, שנהגו להתכנס באולם הקטן בבית הכנסת מסורבי עלייה, פעילים ציונים, יהודים מכול העולם שביקשו לסייע ועוד. היה זה מקום מפגש תדיר ומוכר ולכן גם היה תחת עינם הפקוחה של השלטונות. נדרשה לכן זהירות יתרה.

לא רק תפילות שבת היו שם, אלא גם מפגשים רבים של הפעילים שסיגלו לעצמם קודים להעברת מידע חשאי על שיעורי עברית אסורים וכד'.

בין השאר, על אירוע שירה בעברית שהתרחש בבית הכנסת ארכיפובה מתחת לאפם של השילטונות. ממש בכניסה לבית הכנסת, על במה מאולתרת, עמד אדלשטיין שהיה מנחה האירוע והקהל עמד למרגלות הבמה והחל לשיר. אלא שעד מהרה התברר שהחשש שהאירוע ייקטע על ידי השלטונות אכן התגשם. לאחר מספר דקות התעשתו השוטרים שהיו באזור והחלו לפזר בכוח את האירוע. איידלשטיין החליף במהירות כובע על מנת שלא יזוהה על ידי השוטרים, זינק לתוך הקהל ונבלע בזריזות בתוכו על מנת שלא ייעצר.

מתפללי בית הכנסת

• ר' געטשע וילנסקי
• הרב אהרן חזן
• ר' קלמן מלך תמרין
• מר יולי אדלשטיין, פעיל יהודי ולימים שר יו"ר וחבר בכנסת.

קישורים חיצוניים

• הרב יוסף מלבוני, על הופעות לחיזוק היהודת בבית הכנסת, והסרת המיקרפון בשבת.
• פ"ז שנה לפורים קטן תרפ"ז: התלמידים חזרו להתוועד