אלעד

קהילת חב"ד
התוועדות חסידית לקהל החסידי בעיר
עיר	אלעד
מדינה	ארץ ישראל
רב הקהילה	הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי
מוסדות	בית חב"ד, גני חב"ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה
שלוחים מרכזיים	הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ
מספר משפחות בקהילה	כ-250
ראו גם
אישים באלעד

העיר אלעד היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת תשנ"ח ובשנת תשס"ח הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות חסידי חב"ד. נכון לשנת תשע"ט מתגוררים בעיר כ-250 חסידי חב"ד מתוך 45,000 כלל תושביה.

קהילות חב"ד

בית כנסת "בית מנחם"

ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית

בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט הגיע לעיר שליח הרבי הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. בחודש תשרי שנת תש"ס התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

לקראת י' בשבט תש"ס, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. בראש חודש אדר כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג סיוון תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד". בחודש מנחם אב הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, בי"ח באלול. בכ"א באלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב ראש השנה, התקיים טקס "חנוכת הבית" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' מרדכי שמואל אשכנזי, ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.

יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).

עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.

בב' ניסן תשע"ב התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.

בשנת תשע"ד אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.

בית כנסת "דרך מצוותיך"

בב' בתמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. פועל, המניין החל רק לאחר חג הפסח תשס"ד. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר. בשנת תשע"ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת.

בית חב"ד אלעד

עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

בשנת תש"ע ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי "רימון" בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11. לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגרה. בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.

מוסדות חב"ד

• בית חב"ד - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב"ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע חסידות ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה בל"ג בעומר ואת הדלקת החנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח"י אלול תשפ"א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי.
• גני חב"ד - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
• ספריה תורנית - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ו, הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. בראש חודש אדר תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת חג הפסח תשס"ז, עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
• תלמוד תורה "פאר מנחם" בניהול הרב דוב סגל.
• בית ספר בנות "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.
• ישיבה קטנה - ישיבת תומכי תמימים אלעד הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
• כוללי ערב מרכז חמ"ש - סניף "מעייני ישראל" בהנהלת הרב שלום רוזנברג
• גמ"חים - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
• שפרה ופועה - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.
• נשי ובנות חב"ד כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר
• קעמפ צבא הרבי בהנהלץ הרב החסיד שניאור זלמן לישנר.

ייסוד מקווה טהרה אלעד

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.

בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.

בי"א חשוון תש"ע ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב עובדיה יוסף הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.

בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי.

רבני הקהילה

בב' בניסן תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב דניאל גראבסקי. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך י"א ניסן שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז סיוון תשס"ו בהם נבחר הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, בנו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש הרב מנחם מענדל גלוכובסקי. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב חיים פרוס מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.

ביום חמישי י"ד בסיון תשס"ז התקיימה מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.

משפיעי הקהילה

לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' אברהם אליעזר זיגלבוים כמשפיע בית הכנסת בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית".

מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם.

נציגי חב"ד בעירייה

בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשע"ט נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.

לקריאה נוספת

• לא מפסיקים לצמוח, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 30

קישורים חיצוניים

• מהקראוון לאולם השמחות בתוך שבועון בית משיח