התלמידים השלוחים: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 8: | שורה 8: | ||
בכל רגע פנוי מסדרי הישיבה, מתעסקים הם בהפצת המעינות, פעילות של הפצת תורה וחסידות, ובכך להפוך כל מקום, למרכז בעניני תורה ומצוות, ולמגדל אור בעניני תורה ומצוות. | בכל רגע פנוי מסדרי הישיבה, מתעסקים הם בהפצת המעינות, פעילות של הפצת תורה וחסידות, ובכך להפוך כל מקום, למרכז בעניני תורה ומצוות, ולמגדל אור בעניני תורה ומצוות. | ||
== השליחות על ידי | == השליחות על ידי רבותינו נשיאינו== | ||
היוזמה הראשונה של ישיבה במתכונת זו, החלה על ידי אדמו"ר הריי"צ כאשר שלח בשנת [[תש"ו]] קבוצה של תלמידים ל[[שיקגו]], כאשר הרב [[יוסף ויינברג]] שימש כמשפיע, והרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] שימש כראש הישיבה, ועוד חמישה בחורים הצטרפו אליהם כתלמידים בישיבה, ביניהם ר' [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|'המזכיר' חלק א' עמוד 36 ואילך.}}. | |||
במשך השנים נהג הרבי לשלוח תלמידים לישיבות שונות, על מנת שיכהנו הם שם כשלוחים בעניני לימוד התורה, ויוסיפו באור התורה. בשנת [[תשט"ז]] לאחר [[רצח יד החמישה|אירוע הרצח בבית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד שלח הרבי קבוצה של כעשרה בחורים על מנת לחזק את תושבי כפר חב"ד, ולדבר על לב תושבי ארץ ישראל בעניני תורה ומצוות. | במשך השנים נהג הרבי לשלוח תלמידים לישיבות שונות, על מנת שיכהנו הם שם כשלוחים בעניני לימוד התורה, ויוסיפו באור התורה. בשנת [[תשט"ז]] לאחר [[רצח יד החמישה|אירוע הרצח בבית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד שלח הרבי קבוצה של כעשרה בחורים על מנת לחזק את תושבי כפר חב"ד, ולדבר על לב תושבי ארץ ישראל בעניני תורה ומצוות. |
גרסה מ־09:57, 9 בדצמבר 2021
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר תיאור בסיסי, מלא בפרטים שוליים. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
תלמידים השלוחים, הם בחורי ישיבה לאחר סיום מסלול הלימודים הרגיל, אשר נשלחים לכהן כשלוחים בישיבות ברחבי העולם, בהם עיקר ענינם הוא לימוד התורה.
מטרת השליחות
מטרת השליחות היא להשקיע בעוד פינות ברחבי העולם, ובעוד מקומות, להשקיע את זמנם בלימוד התורה, ובהוספה על הרגיל. הלימוד הוא באותו אופן כמו בכל שאר ישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם, והלימוד הוא בש"ס ופוסקים, נגלה דתורה ופנימיות התורה.
בכל רגע פנוי מסדרי הישיבה, מתעסקים הם בהפצת המעינות, פעילות של הפצת תורה וחסידות, ובכך להפוך כל מקום, למרכז בעניני תורה ומצוות, ולמגדל אור בעניני תורה ומצוות.
השליחות על ידי רבותינו נשיאינו
היוזמה הראשונה של ישיבה במתכונת זו, החלה על ידי אדמו"ר הריי"צ כאשר שלח בשנת תש"ו קבוצה של תלמידים לשיקגו, כאשר הרב יוסף ויינברג שימש כמשפיע, והרב אברהם מרדכי הרשברג שימש כראש הישיבה, ועוד חמישה בחורים הצטרפו אליהם כתלמידים בישיבה, ביניהם ר' יהודה לייב גרונר[1].
במשך השנים נהג הרבי לשלוח תלמידים לישיבות שונות, על מנת שיכהנו הם שם כשלוחים בעניני לימוד התורה, ויוסיפו באור התורה. בשנת תשט"ז לאחר אירוע הרצח בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד שלח הרבי קבוצה של כעשרה בחורים על מנת לחזק את תושבי כפר חב"ד, ולדבר על לב תושבי ארץ ישראל בעניני תורה ומצוות.
ערך מורחב – שלוחים לארץ הקודש תשט"ז |
השליחות לישיבה בלוד
בשנת תשכ"ב שלח הרבי את הקבוצה הראשונה בה מטרתה העיקרית היה ללמוד בישיבה בלוד.
השליחות לברינואה
בחודש אדר ראשון תשכ"ב שלח הרבי קבוצה של שישה תלמידים לישיבת תומכי תמימים בברינואה שבצרפת, ביניהם היה גם ר' שמעון לזרוב. הרבי יצא ללוות את חברי הקבוצה כאשר יצאו לעבר הנמל, וכמעט מידי חודש שלח מכתב לחברי הקבוצה.
מטרת השליחות הייתה ללוות את התלמידים ממרוקו ותוניס שנשלחו לישיבה על ידי שלוחי הרבי בארצות מוצאם, ולסייע להם בצעדים הראשונים בישיבה.
בנוסף הורה הרבי שבכל שבת שנייה ייסעו 2 מתוך חברי הקבוצה לעיירות הסמוכות כדי להשפיע על אנ"ש ויהודי המקום, וכן ביקש לקבל דיווח עקבי ומפורט.
השליחות לאוסטרליה
עם הקמת הישיבה בשנת תשכ"ו, החליט הרבי לשגר שלוחים מיוחדים בשנת תשכ"ז, שם היו שוהים שני שנים רצופות, הרבי התייחס לשליחות זו בריבוי שיחות ומקומות ברצינות יתירה, ויראת כבוד.
בש"פ תצוה תשכ"ז, הקדיש הרבי התוועדות מיוחדת עבור השלוחים, בה התרכז לבאר את שליחותם ומעלתם. באור ליום ב', כ"ד אדר ראשון תשכ"ז, נכנסו ליחידות קבוצת השלוחים הראשונה, בה הקדיש עבורם הרבי שיחה ארוכה לפי ערך, בהסברת תפקידם ושליחותם. ביחידות זו נתן להם את עלי ההגהה ממאמר אדמו"ר הצ"צ ד"ה 'להבין כו' גנתא לא עאל בה ההוא גנתא', אשר המאמר שאמר הרבי בהתוועדות לכבודם, נאמר על יסוד מאמר זה. וכן שלושה בקבוקי יין עבור החתונה והשבע ברכות שתתקיים אצל שניאור חיים גוטניק והרב פלדמן, ולהתוועדות פורים שתתקיים בימים שלאחרי זה.
ביום ב' לאחר תפילת מנחה שהתקיימה בשעה שתיים ורבע, נכנסו התלמידים ליחידות, שם ברכם הרבי ונתן לכל אחד מהם ספר תניא. לאחר שיחה זו יצא הרבי יחד עם כל תלמידי הישיבה ורבניה ללוותם בפתח, ושלח לשדה התעופה ללותם את הרב אליהו ייאכיל סימפסון.
בשנת תשס"ט, יצא לאור ספר בשם ונכבשה הארץ המתאר את השלתשלות הענינים עד היום.
השליחות למיאמי
בשנת תשל"ד נשלחו קבוצת בחורים לייסד את הישיבה הגדולה במיאמי, הם היוו את גוף הישיבה, והיו הישיבה הראשונה שייסד הרבי.
השליחות לכפר חב"ד
בתשל"ה נשלחו קבוצת בחורים לישיבה.
השליחות לניו הייבן
נשלחו לייסד את הישיבה.
השליחות ליוהנסבורג
נשלחו לייסד את הישיבה.
השליחות לסיאטל
נוסדה בשנת תשל"ו על ידי תלמידים השלוחים מישיבות תומכי תמימים מוריסטון ואהלי תורה שנבחרו ע"י הרבי
ערך מורחב – ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון |
השליחות לקארקאס
בשנת תשל"ז נשלחה קבוצת בחורים לייסד את הישיבה בקאראקס, ווענעזואילא.
ערך מורחב – תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס) |
השליחות לקריית גת
בחודש ניסן תשל"ח פנו הנהלת הישיבה בקריית גת לתלמידי הקבוצה בבקשה להגיע לשליחות בישיבה בקריית גת שנקלעה באותו זמן לקשיים. לאחר התלבטות החליטו חמישה תמימים לשאול את חוות דעתו של הרבי, והמענה היה: "לעשות כעצת הנהלת תות"ל שבאה"ק". הנהלת תומכי תמימים כפר חב"ד הורו לנסוע לתקופת נסיון עד לתשעה באב של אותה שנה. כשהגיע תשעה באב רצו חברי הקבוצה לחזור לישיבה בכפר חב"ד אלא שבמענה לדו"ח שגרתי שכתבו לרבי, ענה: "אל התלמידים הלומדים בתומכי תמימים בקריית גת". מענה זה הסיר מהם כל ספק והסביר להם היכן מקומם.
השליחות לסידני
נשלחו לייסד את הישיבה.
השליחות לקסבלנקה
בחודש אלול בשנת תשמ"ב, שלח הרבי שמונה תמימים מישיבת חב"ד אהלי תורה לשליחות בישיבת חב"ד בקסבלנקה.
ערך מורחב – תומכי תמימים קזבלנקה |
השליחות לדנייפרופטרובסק
נשלחו לייסד את הישיבה.
ישיבות עם יחס מיוחד
במשך השנים שלח ועודד הרבי שלוחים שנסעו לעוד ישיבות רבות, וזכו ליחס מיוחד. הישיבה בבואנוס איירס, ארגנטינה. מילאנו, איטליה. לונדון, אנגליה. ועוד.
התלמידים השלוחים כיום
כיום שולחת הישיבה תות"ל המרכזית 770, מוריסטון ואהלי תורה מידי שנה קבוצות של בחורים אל עבר כל הישיבות ברחבי העולם, וכמה ישיבות בארץ ישראל. תלמידים אלו נבחרים בקפידה על ידי הנהלת הישיבה, ונשלחים אל מקום שליחותם לכשנה, ישנם כמה ישיבות שהשליחות בהם היא שנתיים.
בנוסף, רוב הישיבות בארץ הקודש, דואגות באופן עצמאי לתלמידים שלוחים, בעיקר כאלו שסיימו את שנת הקבוצה ולומדים ב-770.
לקריאה נוספת
- שלא יהיה הפסק חש ושלום במילוי שליחות הקבוצה, 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1923
קישורים חיצוניים
- מעמד ענק של 'קבלת פנים' לתלמידים השלוחים לצפון הארץ -
- קבלת פנים חסידית לתמימים השלוחים בשדה התעופה -
- ↑ 'המזכיר' חלק א' עמוד 36 ואילך.