לוחות הברית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==
-הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא תשמ"א. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.
+הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא [[תשמ"א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.
 אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט ב[[שבט]] [[תשכ"א]], לרב שלום ריבקין:
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג אומות העולם":
-בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז"ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה (ב"ב יד, א), ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה".
+בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז"ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה <REF>ב"ב יד, א.</REF>, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה".
 בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:
-כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב"ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא (זבחים פח, א). מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח"ו.
+כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב"ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא </REF>[[זבחים]] פח, א.</REF>. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח"ו.
-בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא (בבא-בתרא יד, א):
+בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא <REF>[[בבא בתרא]] יד, א.</REF>:
 "ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי.
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 "על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.
 כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת כי תשא באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".
 ==מהיכן נובעת הטעות?==