חיים שניאור זלמן מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|ממוזער|250px|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|ממוזער|250px|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] – [[ח' ניסן]] [[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] – [[ט' ניסן]] [[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה אחרונה מ־05:34, 8 באוגוסט 2022

הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב

הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב (י"ח כסלו תרצ"בט' ניסן תשס"ג) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זלמן נולד בעיר לנינגרד (פטרבורג), בי"ח כסלו תרצ"ב לאביו ר' דוד לייב בנו בכורו של החסיד הנודע ר' אלחנן דב מרוזוב ולאמו מרת צייטא בת הרב חיים שניאור זלמן איטקין מנעוול, על שמו נקרא.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו לסמרקנד שם למד בישיבת תומכי תמימים עד י"ט בכסלו תש"ז, אז ברח מרוסיה יחד עם אביו במסגרת הבריחה הגדולה.

בין השנים תש"ז - תשי"ב למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים בברינואה.

בשנת תשי"ב עבר לגור עם משפחתו במונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים במקום ובכ"ז באלול תשי"ג נסע לראשונה לרבי לשהות במחיצתו בראש השנה.

בתשי"ז התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' נפתלי יוניק[1] והתיישב במונטריאול, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת הרבי (שבת פרשת שמות תשל"ז) מונה למשפיע הקהילה יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין ור' משה אליהו גרליצקי, אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. עם זאת, שימש בפועל כמשפיע לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. בחודש אדר תשנ"ה קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שבח' ניסן תשס"ג נפטר.

התוועדויותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים להתוועדויותיו בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת לחיים. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

בהתוועדויותיו היה מעורר רבות על ביאת המשיח, שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת הרבי לחיות עם משיח - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל