אברהם אהרון חן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה. | את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה. | ||
לאחר חתונתם התפרנסו בדיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות. בחורף תרצ"ט נולד בנם בכורם בן ציון. | |||
בסיום [[מלחמת העולם השניה]] חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול [[לבוב]], הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת את רוסיה. | |||
בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' [[דוד לייב חן]]. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות. | |||
למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף [[תש"ז]] עצרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב. | |||
==המאסר== | |||
{{להשלים}} | |||
==בארץ ישראל== | |||
בהמשך השנים עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] יחד עם אחיו, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. | בהמשך השנים עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] יחד עם אחיו, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, בן ציון חן | |||
*בנו, יהודה לייב חן | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־05:18, 4 ביולי 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב אברהם אהרון חן היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית, עובד ובעל מנגן.
תולדות חיים
ר' אברהם נולד בעיירה החסידית נעוול לאביו הרב פרץ חן בשנות הרדיפה אחר הדת ברוסיה, וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום התורה ומצוות בשלמות גם במחיר מסירות נפש. יחד עם שני אחיו, ר' בערק'ה ודוד לייב נשלח ללמוד בישיבות תומכי תמימים, וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו לקרמנצ'וג.
השתדך בחורף תרח"צ עם בתו של ר' יצחק רסקין מנעוועל, מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד בלנינגרד. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.
את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.
לאחר חתונתם התפרנסו בדיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות. בחורף תרצ"ט נולד בנם בכורם בן ציון.
בסיום מלחמת העולם השניה חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול לבוב, הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת את רוסיה.
בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' דוד לייב חן. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.
למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב.
המאסר
בארץ ישראל
בהמשך השנים עלה לארץ ישראל, והתיישב בשיכון חב"ד בלוד יחד עם אחיו, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית.
משפחתו
- בנו, בן ציון חן
- בנו, יהודה לייב חן
לקריאה נוספת
- הרב שניאור זלמן ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
- ר' מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה עמ' 88-105
קישורים חיצוניים
- "משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק החסידים בשעות קשות • וידאו - באתר
ט"ז כסלו תשע"ח