הגבהת התורה – הבדלי גרסאות

חב"דניק (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי ביהכ"נ של כ"ק מו"ח אדמו"ר.}}
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי ביהכ"נ של כ"ק מו"ח אדמו"ר.}}


באיגרת מי"ד סיוון תש"כ, הביע הרבי פליאה על שלא הוזכר מנהג חב"ד בהגבהת התורה ב[[אנצקלופדיה תלמודית]]:
באיגרת מי"ד סיוון תש"כ, הביע הרבי פליאה על שלא הוזכר מנהג חב"ד בהגבהת התורה ב[[אנציקלופדיה תלמודית]]:


{{ציטוט|תוכן=במה שכתב אודות הגבהה, לפלא קצת שאינו מוזכר בהערך באנציקלופדיה על דבר אופן הגבה הנהוג בחב"ד, דמניחים הספר תורה על השולחן לאחרי הגבה וקודם הגלילה, וראה זה חדש – שדוקא בעל "ערוך השלחן", מאשר ומשבח מנהג זה.}}
{{ציטוט|תוכן=במה שכתב אודות הגבהה, לפלא קצת שאינו מוזכר בהערך באנציקלופדיה על דבר אופן הגבה הנהוג בחב"ד, דמניחים הספר תורה על השולחן לאחרי הגבה וקודם הגלילה, וראה זה חדש – שדוקא בעל "ערוך השלחן", מאשר ומשבח מנהג זה.}}