דירה בתחתונים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משמעות הדירה בתחתונים: הרחבה) |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
אתהפכא משמעה עבודה יותר גבוהה. יהודי לא צריך לכפות את עצמו, אלא הוא מרצונו הטוב חפץ בקיום רצון הבורא. הוא הפך לגמרי את נפש הבהמית שלו, כך שתחפוץ בטוב. | אתהפכא משמעה עבודה יותר גבוהה. יהודי לא צריך לכפות את עצמו, אלא הוא מרצונו הטוב חפץ בקיום רצון הבורא. הוא הפך לגמרי את נפש הבהמית שלו, כך שתחפוץ בטוב. | ||
שני סוגי עבודה אלו מתאימים '''דווקא''' בתחתונים, במצב שיש יצר הרע. לאמיתו של דבר הדגש בעשיית דירה בתחתונים היא על אתכפיא, שממש מדגישה את פעולת ה'מטה'{{הערה|ראה באתי לגני תש"י. | שני סוגי עבודה אלו מתאימים '''דווקא''' בתחתונים, במצב שיש יצר הרע. לאמיתו של דבר הדגש בעשיית דירה בתחתונים היא על אתכפיא, שממש מדגישה את פעולת ה'מטה'{{הערה|ראה באתי לגני תש"י. תשל"א}}. | ||
עד כאן הוסבר שהדגש ביצירת 'דירה בתחתונים', הוא על התחתונים. עבודת היהודי צריכה להיות בדברים פשוטים, השייכים לעולם הנמוך שלנו. אמנם ישנה עוד הדגשה בדירה בתחתונים - (כאמור לעיל שבדירה מי שמתגורר שם מתגלה בכל עצמותו) לפעול שהבורא יתגלה בעולם. שהעולם יחוש בגילוי בבורא. ליצור דירה 'מוארת'. | |||
בשביל זה היהודי צריך לעבוד על עצמו, לזכך את עצמו. להוסיף בגילוי הקשר שלו עם הבורא. וכן להפיץ אור בכל העולם שמסביבו, עד שהעולם יהיה מוכן לגאולה - ככתוב 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר'{{הערה|תכף ומיד ממש (רמב"ם הלכות פרה אדומה)}}. | |||
==דירה בתחתונים בדור השביעי== | ==דירה בתחתונים בדור השביעי== | ||
גרסה מ־09:51, 5 באפריל 2021
דירה בתחתונים, היא מושג המבטא את רצון הבורא, שהנבראים יכינו מהעולם הזה, התחתון לעומת העולמות העליונים, משכן שיתאים לשמש כבית לה'. רעיון זה מוזכר לראשונה במדרש תנחומא[1], האדמו"ר הזקן מצטטו בספר התניא[2], והוא הסיבה העיקרית שבגינה ברא ה' את העולם[3], וזהו בעצם תכלית בריאת העולם.
משמעות הדירה בתחתונים
דירה - משמעותה מקום שבו האדם שדר בדירה מגלה את הפנימיות והעצמיות שלו. כמובן בפשטות - שבהיות האדם בביתו הוא הרבה יותר אמיתי מאשר כשהוא יוצא החוצה. אם כן - משמעות הדירה היא שבה הקב"ה מתגלה בכל עצמיותו ומהותו.
הקב"ה רצה - שיעשו לו דירה פה, בעולם הזה, התחתון מבחינה רוחנית[4], שבו לא מורגשת במוחש מציאותו של הבורא, ועד שניתן לחשוב שהוא לא קיים (ח"ו), כיוון, שהמציאות האלוקית שנמצאת בעולם נסתרת, עד שהעולם נראה כמתנהל לבד ללא יד מכוונת.
תפקידו של היהודי לגלות בעולם את האמת שאלוקים נמצא ומנהל את העולם. פעולה זו נעשית על ידי היהודי המביא את אור ה' לעולם החומרי שיאיר את חשכתו[5], באמצעות ניצול באפשרויות הקיימות בעולם - באופן המותר בשימוש[6] - לצורך קיום התורה והמצוות.
למשל, מעור הבהמה ניתן ליצור נעל או תיק, אך במצב זה העור נשאר מנותק מרוחניות. אולם כאשר היהודי יוצר מהעור הזה תפילין הוא מכניס אור רוחני בעור ועושה אותו קדוש כשהעור עובר מין גאולה פרטית, שמגלה בו את המשמעות הרוחנית להימצאותו בעולם ובכך העור נעשה כעין דירה לה'[7].
כך כל מצווה היא נקודת אור רוחנית, שבסך הכל הנקודות אור הללו מצטרפות לאור אחד גדול שמאיר את כל העולם ומקדשו ומכשירו להיעשות 'בית' המתאים וראוי לה'.
כן הדירה נעשית (לא רק עם מצוות אלא גם) על ידי שיהודי מגלה בחיי היום יום שלו שהם קשורים לאלוקות, כאמור "בכל דרכיך דעהו"[8]. אלא שכיום אין רואים את התוצאה של פעולות אלו, רק בבביאת המשיח - כשתושלם המטרה יתגלה האור הרוחני בעולם[9].
דווקא בתחתונים
דווקא תאווה
ישנם כמה הסברים לסיבת הבריאה, אחד מהם; הוא שה' רוצה להראות את היכולת שלו ואת כוחותיו, שלכן ברא נבראים ש (כביכול)נפרדים ממנו, שהם יכירו בגדולתו.
אולם, כל הסברים אלו הם חיצוניים. הסיבה האמיתית שבשבילה נברא העולם היא: כי כך הוא נתאווה. בלי שום הסבר. אין כל הסבר מתקבל על הדעת בצורך של הבורא לברוא עולם החשוך מבחינה רוחנית, רק אם היא תאוה שמשמעותה רצון כמוס שלא ניתן להבינו. כיון, שכל הסבר אחר מחייב שיש לו איזה חיסרון שהעולם משלים אותו. ומכיוון שהבורא מושלם בעצם, אינו זקוק לשום דבר.
תאוותו של הבורא שהאור האלוקי יפרוץ ויתגלה מתוך החושך הרוחני דווקא, היא כמו ההנאה שיש לאדם מדבר לא צפוי ולא הגיוני.
העבודה ליצירת דירה בתחתונים
כאמור, הדירה של הבורא חייבת להיות דווקא בתחתונים, ומזה מובן שגם העבודה הנדרשת מיהודי היא עבודה שקשורה בתחתונים. לא עבודה רוחנית ששייכת גם בעולמות גבוהים, אלא עבודה פשוטה. מהי? כתוב בזוהר שעל ידי "אתכפיא" ו"אתהפכא" מגלים את הבורא בכל העולמות. אתכפיא משמעה - למרות הרצון הבהמי והאגוצנטרי של הנפש הבהמית, היהודי כופה את עצמו ומקיים את רצון הבורא.
אתהפכא משמעה עבודה יותר גבוהה. יהודי לא צריך לכפות את עצמו, אלא הוא מרצונו הטוב חפץ בקיום רצון הבורא. הוא הפך לגמרי את נפש הבהמית שלו, כך שתחפוץ בטוב.
שני סוגי עבודה אלו מתאימים דווקא בתחתונים, במצב שיש יצר הרע. לאמיתו של דבר הדגש בעשיית דירה בתחתונים היא על אתכפיא, שממש מדגישה את פעולת ה'מטה'[10].
עד כאן הוסבר שהדגש ביצירת 'דירה בתחתונים', הוא על התחתונים. עבודת היהודי צריכה להיות בדברים פשוטים, השייכים לעולם הנמוך שלנו. אמנם ישנה עוד הדגשה בדירה בתחתונים - (כאמור לעיל שבדירה מי שמתגורר שם מתגלה בכל עצמותו) לפעול שהבורא יתגלה בעולם. שהעולם יחוש בגילוי בבורא. ליצור דירה 'מוארת'.
בשביל זה היהודי צריך לעבוד על עצמו, לזכך את עצמו. להוסיף בגילוי הקשר שלו עם הבורא. וכן להפיץ אור בכל העולם שמסביבו, עד שהעולם יהיה מוכן לגאולה - ככתוב 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר'[11].
דירה בתחתונים בדור השביעי
במאמרו הראשון: "באתי לגני" - מבאר הרבי כי תפקיד דורנו - דור השביעי, הוא לעשות דירה בתחתונים ועל ידי כך להביא את המשיח.
על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע ציטוט מהתניא על דירה בתחתונים - כחלק משנים עשר הפסוקים אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.
דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים
בנוסף על השליחות של כל יהודי לעשות דירה לבורא בתחתונים, יש לנשי ובנות ישראל שליחות מיוחדת לעשות "דירה נאה" עם "כלים נאים". בדירה רגילה, עיקר נוי ויופי הדירה - בגשמיות וברוחניות - תלוי באשה, כידוע שהעניין של נאה (והכח לעשות נאה) קיים במיוחד באשה. הדבר משתלשל מרוחניות, שבעבודה לעשות לבורא דירה בתחתונים, חלק עיקרי מהעבודה - עשיית דירה שתהיה "דירה נאה" עם "כלים נאים" תלוי בנשי ובנות ישראל[12].
לקריאה נוספת
- פרק ל"ו בליקוטי אמרים - ספר התניא
- יום טוב של ראש השנה - תרס"ו.
- באתי לגני תש"י
- באתי לגני תשי"א
- באתי לגני תשל"א
קישורים חיצוניים
- ניסיון בארמון - "בן המלך ודירה בתחתונים"
- בהפקת קעמפ אורו של משיח - דירה בתחתונים בתורת נשיא דורנו קובץ בהוצאת את"ה המרכזי - 770
