שינון בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לימוד בעל פה: ניסוח) |
(←לימוד בעל פה: הרחבה) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | ||
עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן. | |||
==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון== | ==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון== |
גרסה מ־09:17, 4 באפריל 2021
השינון בעל פה הינו דרך בלימוד התורה הכולל חזרה על הלימוד מתוך הזכרון.
לימוד בעל פה
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: שיטת לימוד, על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.
שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי התורה שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא[1] מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.
עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.
סימנים בתלמוד כעזרה לשינון
בתלמוד מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כאביי במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו רבא.
במהלך הלימוד
בקונטרס עץ החיים[2] מדריך אדמו"ר הרש"ב את תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש לחזור בעל פה אחרי הלימוד על הפרטים והדעות בסוגיא הנלמדת בגמרא, על מנת לקלוט במוח את העניין.
פעולות הלימוד בע"פ
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב, והקים את חברת משניות בעל פה.
כלי לטיהור האוויר והעולם
בספר היום יום[3] כותב הרבי על הדאגה לטהרת האויר כצורך חיים בסיסי על ידי שינון וחזרה ברחוב על אותיות התורה וביניהם אותיות החומש, התהלים, המשניות והתניא.
חזרת משניות לקבלת פני משיח
בהיום יום[4] מובא:"מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליא, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח." תרגום מאידיש: שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח.
סגולה לזכרון
באגרות קודש[5] נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד המאמר "והדרת פני זקן" ולימוד משניות שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".
במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, עניין קניין התורה במוח הזכרון דווקא, שנחקק תמיד על לוח ליבו.
שינון תניא בע"פ
ערך מורחב – שינון תניא בע"פ |
במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - אדמו"ר הזקן. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמניות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.
במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.
מבצע שינון בע"פ - דור דעה
בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון את"ה המרכזי 770 את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי התמימים במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.