שמואל יהודה ויינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל קרביצקי (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*הרב [[שמעון אייזנבך]], רב שכונת השחמון ומשלוחי הרבי לאילת. | *הרב [[שמעון אייזנבך]], רב שכונת השחמון ומשלוחי הרבי לאילת. | ||
*הרב בני גולובענציץ. | *הרב בני גולובענציץ. | ||
*הרב ישראל ליפסקר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים. | *הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]], שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים. | ||
*הרב [[יצחק קורץ]], שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים. | *הרב [[יצחק קורץ]], שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים. | ||
גרסה מ־12:50, 8 באפריל 2021
הרב שמואל יהודה הלוי ויינפלד (יליד ה'תרצ"ז) הינו מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל פירוש 'שי למורא'.
תולדות חיים
נולד בשנת ה'תרצ"ז לאביו יעקב שאול ויינפלד בעיר ירושלים, מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ בה'תרצ"ה מפולין יחד עם בית הדפוס שלו ושיכן אותו בירושלים.
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של תניא בבית חב"ד במאה שערים ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת ה'תשי"ד הלך ללמוד בישיבת תורת אמת.
בשנת תשט"ז התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.
שי למורא
| ערך מורחב – שי למורא |
לאחר פטירת אביו הרב יעקב שאול ויינפלד מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה ההוצאת ספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".
בשנת ה'תשכ"א בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו החל בכתיבת ביאור על התורה בשם "שי למורא", אולם ביאור זה התעכב.
בשנת ה'תשל"ב הגיע הרב ויינפלד אל הרבי לרגל יום הבהיר י"א ניסן, יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ההתוועדות הכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב ויינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי.
ביחידות של הרב ויינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת תש"מ בירך אותו הרבי: "אלף פעמים ככה".
בשנת ה'תשל"ד שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב ויינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה".
כאשר הוציא הרב ויינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח בי"ג בניסן ה'תנש"א צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.
הרב ויינפלד זכה להוציא לאור תניא בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
משפחתו
בניו:
- הרב דוד יואל הלוי ויינפלד, משפיע בבני ברק.
- הרב צבי מאיר ויינפלד, גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים.
- הרב קלמן ויינפלד רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר וועד הכשרות העולמי או קיי, מנהל מחלקת המסעדות, בתי מלון והקייטרינג ב-OK ורב של חברת 'מנהטן ביר'.
- הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי קהילת חב"ד בביתר עילית.
- הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד.
- הרב שלמה חיים ויינפלד חבר המועצה האזורית שדות דן וגבאי ומשפיע בית הכנסת נחום יצחק וממרביצי התורה שם. וחבר הנהלת ועד הכשרות ok העולמי
חתניו:
- הרב אהרן דוד דושינסקי.
- הרב מרדכי ביכלר.
- הרב שמעון אייזנבך, רב שכונת השחמון ומשלוחי הרבי לאילת.
- הרב בני גולובענציץ.
- הרב ישראל ליפסקר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים.
- הרב יצחק קורץ, שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.
נכדיו:
- הרב שלום רוזנברג