ישראל אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
רבי ישראל אלתר מגור
'''רבי ישראל אלתר מגור''' נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ"ד [[תשרי]] [[תרנ"ה]]. בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] אחריו.


רבי ישראל אלתר נולד בפולין באסרו חג הסוכות (בחו"ל), כ"ד תשרי תרנ"ה. כבנו השלישי של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] וכיהן כאדמו"ר אחריו. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו האמרי אמת, מפני איסור ביטול תורה. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולדו להם בן הבחור המופלג לייבל הי"ד, ובת רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.
עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו האמרי אמת. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי"ד, ובת רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.


בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים כמו גם רוב החסידים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שהתגוררו בארץ ואת ניצולי השואה ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים נפטר בב' באדר ה'תשל"ז.
בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שהתגוררו בארץ ואת ניצולי השואה ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל"ז]].


== הרבי - מנהיג הדור ==
== יחסו לחב"ד ==
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".


רבי ישראל התבטא בהזדמנות: הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו
אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"!


כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא משיח, אמר: העיקר שיבוא כבר.
תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).
 
== את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים ==
 
אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה מן המפורסמות. הוא אמר כי על כל אחד ללמוד את [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95  פרק כ"ו] שב[[ספר התניא]] בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]].
 
מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר רבי ישראל "את הספר הזה למדתי '''שלוש מאות''' פעמים"!
 
== ספריו ==
 
בית ישראל על התורה (5 כרכים).


[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

גרסה מ־20:59, 30 בינואר 2010

רבי ישראל אלתר מגור נולד בפולין באסרו חג הסוכות כ"ד תשרי תרנ"ה. בנו השלישי לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר. כיהן כאדמו"ר אחריו.

עד גיל עשר למד אצל סבו רבי יהודה אריה לייב אלתר ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו האמרי אמת. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי"ד, ובת רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.

בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים כמו גם רוב החסידים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שהתגוררו בארץ ואת ניצולי השואה ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים נפטר בב' אדר ה'תשל"ז.

יחסו לחב"ד

רבי ישראל התבטא בהזדמנות: הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא משיח, אמר: "העיקר שיבוא כבר".

אהדתו לספר התניא היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את פרק כ"ו של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה בשמחה שהיא האפשרות היחידה לנצח את היצר הרע). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את ספר התניא מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"!

תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).